ת"א 5940-03-13 וינטרוב ואח' נ' אבוטבול ואח',ת"א 22857-07-13 נחמקין ואח' נ' אבוטבול ואח' (לשון הרע),ת"א 4360-04-13 אבוטבול נ' ויינטרוב,ת"ק 6480-09-13 ויינטרוב ואח' נ' אבוטבול ואח' (תביעה קטנה)

החלטה זו ניתנת בהמשך ובזיקה לפרוטוקול ביהמ"ש מיום 28.10.14 ולאמור בה.

1.אני מאחד את ארבעת התיקים נשוא החלטה זו לדיון בפניי ודוחה את עמדת הוועדה המקומית בתיק מס' 22857-07-13 לשמוע תיק זה בנפרד משלושת התיקים האחרים. אני מסכים עם נציג הוועדה המקומית של תכנון ובניה קריות, שלכאורה אין סיבה לערב אותו בתיק "לשון הרע" ובתיק לטענה להיזק כספי ע"י מי מהצדדים, ואולם ישנה חשיבות שהסכסוך הכולל בין הצדדים שהינם שכנים והעומד בבסיס הטענות לרשלנות הוועדה המקומית, הנטענת והמוכחשת, לאחר פניות חוזרות ונשנות שכביכול נעשו אליה ע"י משפחת וינטרוב, צריך להיבחן במסגרת דיון אחד ואין לפצלו למס' דיונים.

אשר על כן, יידונו התיקים במאוחד אך אני אשחרר מהופעה את נציג הוועדה המקומית, מקום בו לא תידרש הופעתו או התייחסותו בתיקים המאוחדים.

2.הועלתה סוגיית העדר סמכות עניינית בנוגע לתביעה שהוגשה נגד וועדה מקומית קריות בתיק מס' 22857-07-13, שהינו התיק הגדול והמרכזי מבחינת היקפו.

עלי לציין, כי סוגיית סמכות עניינית היא סוגייה שבימ"ש נדרש אף לעלות מיוזמתו, מקום שהוא סבור שיש הצדקה לכך.

אני מורה לב"כ הוועדה המקומית לבדוק סוגייה זו ולהודיע לי תוך 15 יום אם הוא טוען העדר סמכות עניינית ואם כן להגיש לי בקשה מנומקת בעניין זה, תוך צירוף פסיקה. תינתן אפשרות תגובה למשפחת וינטרוב 15 יום לאחר מכן ולאחר מכן תינתן החלטה.

כל עוד לא הוכרעה שאלת הסמכות העניינית, אם תוגש בקשה – והדגש הוא על אם תוגש בקשה, לא אורה על תשלום כלשהו מצד הוועדה למומחה ביהמ"ש שיש בדעתי למנות בתיק זה בנוגע לשמאות על מנת להעריך את טענות התובעים בתיק 22857-07-13.

3.כעולה מפרוטוקול הישיבה מיום 28.10.14 חזרו בהם משפחת וינטרוב בכל הסוגייה של רישום הערת אזהרה על פי סעיף 130, וזאת לאחר שניתנה תגובה מפורטת של משפחת אבוטבול.

לאחר ששקלתי בנוגע לדרישה בנוגע להוצאות – אני דוחה את הדרישה להוצאות ומסתפק בחזרתם של משפחת וינטרוב מהגשת בקשה זו.

4.עומדות בפניי מס' בקשות נוספות שונות.

א.הבקשה הראשונה היא בקשה למחיקת התובעת 1 מכתב התביעה בתיק 22857-07-13 (להלן: "הבקשה הראשונה") . בקשה זו הוגשה ע"י עו"ד בנר המייצג את התובעים ולאחר מכן חזר מהבקשה והגיש בקשה לתיקון כתב התביעה (להלן: הבקשה השנייה").

ב.בבקשה הראשונה נטען על ידי עו"ד בנר, כי רק עתה נודע לו שהזכויות הקנייניות במקרקעין, הידועים כגוש 10431, חלקה 250, הועברו ביום 31.12.13 במתנה ללא תמורה, מהתובעת 1 להוריה- התובעים 2 ו-3. בנסיבות אלה, ביקשו התובעים להורות על מחיקת התובעת 1 מכתב התביעה, בכפוף לייחוס כל הטענות וכל העילות הרלוונטיות בעניינה לתובעים 2-3 יחד ולחוד. עוד נטען בבקשה זו, כי בכך לא ייגרם נזק לנתבעים ומכל מקום, הנסיבות העובדתיות בכל התביעות התלויות ועומדות נגעו מלכתחילה לתובעים 2-3 ולנתבעים. התובעים צירפו לבקשתם זו את העתק הסכם העברה ללא תמורה מיום 31.12.13.

ג. בתגובה לבקשה הראשונה, טענו הנתבעים כי אין מדובר כלל בתיקון הנדרש לשם הכרעה בשאלות השנויות במחלוקת, ואף עניין זה כלל לא נטען בבקשה, וכי כל עניינה של הבקשה הינה לחמוק מדחיית התביעה/מסילוקה וחיוב בהוצאות, נוכח הנטען בסעיפים 18-25 לכתב ההגנה והנטען בעל פה לעניין "זכות העמידה".

הנתבעים מסבירים, כי מאחר ומקריאת כתב התביעה עלה, שאין זהות בין הגורם שהיווה הבעלים של הזכויות במקרקעין (התובעת 1) לגורם שהחזיק בהם (התובעים 2-3), ברור כי התביעה לקתה בהעדר עילה, בהעדר יריבות ובהעדר זכות העמידה מטעמים שונים שבדין. לטענת הנתבעים, במהלך זה של התובעים, הם מבקשים לנסות ולהכשיר את תביעתם בדיעבד, ומנסים לגרום לכך שתקום זהות שלא היתה קיימת במועד הגשת התביעה, בין המחזיק במקרקעין לבין הבעלים של המקרקעין.

הנתבעים מוסיפים, כי בקשה זו מהווה דוגמא לשימוש לרעה שעושים התובעים בהליכי המשפט, ולחוסר תום הלב המובהק שלהם.

ד.בבקשה השנייה שהגישו התובעים, הם הודיעו על חזרתם מבקשת התובעת 1 להימחק מכתב התביעה וביקשו לתקן את כתב תביעתם. התיקון מתייחס למספר סעיפים בכתב התביעה, באופן שמשאיר את התובעת 1 בכתב התביעה, אך מבהיר, כי היתה בעלת הזכויות במקרקעין עד ליום 31.12.13 ונתנה את זכויותיה אלו במתנה להוריה, אשר חיים בנכס ומחזיקים בו. כן צורף לכתב התביעה המתוקן ייפוי כח נוטריוני שניתן לתובעים 2-3 מאת התובעת מיום 07.07.13, המאפשר להם בין היתר להגיש תביעה זו בשמה.