ת"א 59355-05-12 זועבי ואח' נ' יאסין

רקע עובדתי וטענות הצדדים

לפניי בקשה להארכת מועד אשר נקבע בהחלטת בית המשפט מיום 31.5.13.

1.הבקשה נוגעת לתביעה אשר הגישו המשיבים (התובעים) נגד המבקש (הנתבע) וזאת בגין אי פינוי האחרון מחלקת המקרקעין אשר, לטענת המשיבים, נרכשה על ידם מהמבקש.

2.המבקש לא הגיש כתב הגנה מטעמו במועד וכתוצאה מכך, ביום 15.7.12, ניתן פסק דין בהעדר הגנה נגדו (להלן: "פסק הדין").

3.לאחר מתן פסק הדין, הגיש המבקש בקשה לביטולו. ביום 31.5.13 התנהל דיון בפני ביהמ"ש, שבמסגרתו ניתנה החלטה, בהסכמת הצדדים, לפיה פסק הדין יבוטל, בתנאי שישולמו הוצאות המשיבים בסך של 8,000 ₪, וזאת תוך 60 יום מיום מתן ההחלטה (להלן: "ההחלטה").

4.לבקשת המבקש הוארך, מפעם לפעם, מועד תשלום ההוצאות, כשביום 11.10.13, ניתנה החלטה המורה על הפקדת הסכום בקופת ביהמ"ש עד ליום 20.10.13.

5.משלא הופקד הסכום, פנו המשיבים בבקשה להורות על דחיית הבקשה לביטול פסק הדין. מנגד הוגשה תגובה מטעם המבקש, בה הוא הדגיש כי הסכום הועבר כבר לידי עו"ד שייצג אותו באותה תקופה, עו"ד דקדוקי, אולם הלה בחר להשתמש בו לצרכיו האישיים.

6.המבקש הגיש תצהיר מטעמו של עו"ד דקדוקי, ומשעמדו שני הצדדים על חקירתו, התנהלה ישיבה בפני ביהמ"ש, במסגרתה נחקר עו"ד דקדוקי והמבקש על תצהיריהם.

שני הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב בעניין זה.

7.לטענת המבקש, המחדל שבגינו לא שולמו ההוצאות, לא היה תלוי בו, אלא בעורך הדין שייצג אותו באותה תקופה. לטענתו, אין המדובר בהפגנת זלזול כלפי בית המשפט, ודי בטעם זה כדי להצדיק מתן אורכה לתשלום ההוצאות. המבקש הוסיף וטען, כי עומדת לו הגנה טובה וכי דחיית הבקשה תביא, ללא ספק, לפגיעה בזכות הגישה שלו לערכאות המשפטיות שהינה זכות יסוד.