ת"א 59327-01-12 רשות העתיקות נ' עזריקם ואח'

תלויה ועומדת בקשת המבקשת לביטולה של החלטה מיום 17.5.15 אשר ניתנה במעמד צד אחד ובגידרה מחיקתה של התביעה תוך חיובה בהוצאות בשיעור של 4,000 שקלים לטובת המשיבים.

הבקשה נסמכת על טעות שנפלה ברישום מועד הדיון - שנקבע לשמיעת הראיות – ביומן המבקשת עם העברתו של הייצוג ממשרד בא כוחה הקודם.

המשיבים מתנגדים לבקשה, מלינים על כי עד למועד זה לא שולמו ההוצאות שנפסקו ולא נעשה נסיון לבוא עימם בדברים כמצופה ומציינים כי זכות להם כי הליך זה יבוא כבר לקיצו.

עד כאן עיקרי הדברים ולאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים כפי שפורטו ולנסיבות הענין, מצאתי מקום לציין ולהורות כדלקמן:

1.בקשת המבקשת הוגשה תוך המועד החוקי הנדרש ולא נסתרה טענתה בדבר הטעות שנפלה ברישומיה. יצוין כי המשיבים מצידם אינם מתיימרים להשיג על הסבר זה, אם כי לטענתם, ניתן היה להימנע מהטעות.

2.הפסיקה מדגישה חשיבותה של זכות הגישה לערכאות (ראה רע"א 00/ 8292 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון (27.2.01)) ומגמתה הניכרת הינה מתן יומו של בעל דין ואי נעילת שערי בית המשפט בפניו מקום שניתן לתקן את מחדלו בסדרי הדין באמצעות פסיקתן של הוצאות.(ראה רע"א 10437/07 הראל ציון נ' בנק הפועלים בע"מ; ע"א 5000/92 יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני, עו"ד הנאמן על נכסי י' בן-ציון, פ"ד מח(1) 830).

3.אין ספק כי המבקשת כשלה עת החמיצה את מועד הדיון, אולם זו כשל זה הנעוץ אולי ברשלנות, אין בו כדי להצביע על התעלמות מההליך השיפוטי, זלזול בו או זניחתו ופסק דין יכול ויבוטל אף במקרה של רשלנות, טעות והיסח הדעת. (ראה ע"א 301/81 ויולט אפל נ' דוד קפח, פ"ד לז(3) 440).

4.הקושי העיקרי בבקשה זו טמון בטיבו של הדיון שהוחמץ ובמשך זמן היותו של הליך זה תלוי ועומד. לא רק עניינם של המשיבים נפגע בעצם הארכת משכו של ההליך והערכותם לדיון, כי אם עניינו של הציבור - ציבור המתדיינים המבקשים לממש בהקדם את ברור עניינם הם.

אין ספק כי אי קיומו של דיון שנקבע לשמיעת הראיות, על הזמן שהוקצה לכך, יש בו כדי לפגוע באינטרסים אלו. אינטרס הציבור לקיים הליך זה בשל טיבו כטענת המבקשת, יכול להתקיים אף בהגשתה של תביעה נוספת.

הפסיקה עליה נסמכת המבקשת בדבר הצורך להימנע, כמידת האפשר מסילוקה על הסף של תביעה, מתייחסת לסילוק בשל טענה להעדר עילה ואינה מתאימה לענייננו.

5.בהינתן האמור, סבורה אני כי לא ניתן לומר שמחיקתה של התביעה אינה מידתית ובפרט עת עסקינן ברשות ציבורית שראוי שתקפיד יותר על התנהלותה בהליך המשפטי.

עם זאת, ולא בלי קושי, משהוגשה הבקשה במועד ובנסיבות המבוארות ומשניתן לפצות את המשיבים על טרחתם והוצאותיהם, ולצמצם את הפגיעה בציבור המתדיינים ע"י קביעת מועד דיון חלופי מרוחק יחסית, ובהינתן סיכויי התביעה, שאינם זניחים, יש מקום לשקול בכל זאת בחיוב את המבוקש.