ת"א 59251-02-15 ד"ר משה וינברג ושות',עורכי-דין ונוטריונים נ' דורון ואח'

בשתי הבקשות ניתנת במאוחד.

1.העובדות הרלוונטיות

ביום 25.2.2015 הוגשה על ידי התובעת ד"ר משה וינברג ושות', עורכי דין ונוטריונים (להלן: "משרד וינברג") תביעה נגד הנתבע עו"ד אברהם דורון (להלן: "עו"ד דורון") בסכום של 2,709,866.32 ש"ח (ת.א. 59251-02-15, להלן: "התביעה הראשונה"). התביעה הוגשה גם כנגד הנתבעים הפורמאליים - ד"ר משה וינברג, עו"ד, העומד בראש משרד וינברג (להלן: "עו"ד וינברג") וכן נגד רעייתו גב' נילי וינברג (להלן: "גב' וינברג"; להלן יחד: "בני הזוג וינברג").

על פי הנטען בתביעה הראשונה, בחברת ני-רח השקעות בע"מ (להלן: "ני-רח") מחזיקים עו"ד דורון וגב' וינברג, כל אחד ב-50% מהון המניות בחברה.

בחברת מ.ו.א.ד השקעות בע"מ (להלן: "מואד") מחזיקים עו"ד וינברג ועו"ד דורון, כל אחד ב-50% מהון מניות החברה ובחברת וין-דור אחזקות (1992) בע"מ (להלן: "וין-דור") מחזיק עו"ד דורון בכ-9.8% מניות החברה, והיתר מוחזקות על ידי בני הזוג וינברג.

במסגרת התביעה, טען משרד וינברג כי החברות חבות שכר טרחה למשרד וינברג אשר נצבר לאורך כ-40 שנה. בשל העובדה כי החברות אינן יכולות לשלם את החוב, התבקש בית המשפט במסגרת התביעה להרים את מסך ההתאגדות בחברות ולהשית את החוב על בעלי המניות בכל אחת מהחברות, כאשר בני הזוג וינברג מסכימים לסעד זה.

ביום 17.6.2015 הגיש משרד וינברג תביעה נוספת נגד עו"ד דורון - ת.א 37530-06-16 (להלן: "התביעה השנייה"), במסגרתה התבקש בית המשפט להצהיר כי החברות הן לקוחות של משרד וינברג; כי התובעת היא משרד וינברג-דורון ושות' - בשינוי שם, וכן לקבוע כי עו"ד דורון אינו זכאי לחלק כלשהו משכר הטרחה המגיע למשרד וינברג לאחר השלמת הסכם ההפרדות בין עו"ד וינברג לעו"ד דורון.

על פי הנטען בכתב התביעה, משרד וינברג הוקם בשנת 1974 על ידי עו"ד וינברג ועו"ד דורון בשם "וינברג דורון ושות'", כאשר חלקו של עו"ד דורון היה 40% וחלקו של עו"ד וינברג היה 60%. בשנת 2000 נפרדו דרכיהם של עו"ד וינברג ועו"ד דורון והשניים חתמו על הסכם הפרדות במסגרתו הוחלט אילו תיקים נשארים במשרד וינברג ואילו תיקים יילקחו על ידי עו"ד דורון. בשנת 2006, על פי הנטען, שונה שמו של המשרד ל"ד"ר משה וינברג ושות', עורכי דין ונוטריונים".

יצוין כי מדובר בשתי תביעות מתוך מספר תביעות המתנהלות בין הצדדים.