ת"א 59247-01-17

בפניי בקשה להורות על פסילת מומחה שמונה מטעם בית המשפט, בטרם הגיש את חוות דעתו.

עיקרי העובדות

1.לטענת התובעת, ביום 16.3.16 נפגעה בתאונת דרכים. התביעה שבכותרת הוגשה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן חוק הפיצויים). לאחר שהוגש כתב הגנה והוגשו השלמות טיעון, מיניתי ביום 26.7.17 את האורתופד ד"ר אמיר הזה, מבית החולים הדסה לבדיקת התובעת. מינוי זה נעשה, בין היתר, בהתבסס על כך שהתובעת לא טופלה בבית החולים הדסה בעקבות התאונה.

התובעת נבדקה על ידי המומחה ביום 17.10.17 .

ביום 5.11.17 נבדקה התובעת במרפאת אורתופדיה, בבית החולים הדסה על ידי ד"ר יהושע שרודר ולמחרת היום (6.11.17) הועבר דו"ח מעקב המרפאה לד"ר הזה, אשר טרם הגיש את חוות דעתו.

טענות הצדדים

2.לטענת הנתבעת, מבלי לפגוע במומחיותו, יושרו או מהימנותו של המומחה שמונה, אין מקום ואין ראוי למנות מומחה רפואי שעובד ופועל באותה מחלקה/יחידה באותו מוסד רפואי בו מטופלת התובעת. למען מראית פני הצדק ומניעת ספקות עותרת הנתבעת להחלפת המומחה, באורתופד אחר שאינו עובד בבית החולים הדסה. הנתבעת עמדה על כך שהפניה לד"ר שרודר היתה בעיתוי "רגיש", תוך שהתובעת ממציאה את המסמך למומחה טרם הגשת חוות הדעת, ובמילותיה: "הכיצד המומחה הרפואי מטעם ביהמ"ש יכול להתייחס לקביעותיו של ד"ר יהושע שרודר או לכל מומחה רפואי אחר עמו הוא עובד, קל וחומר באם הינו רופא בכיר ממנו" (תשובתה מיום 6.12.17).

מנגד, טענה התובעת כנגד התנהלות הנתבעת שהורתה למומחה שלא להוציא את חוות דעתו עד לקבלת התיעוד מטעמה, וטענה כי בניגוד לטענת הנתבעת, התובעת כן נבדקה על ידי המומחה. בנוגע לטענה העיקרית, לפיה יש לפסול את המומחה, טענה כי אינה רואה במסמך הנ"ל בסיס לביטול המינוי. התובעת, כך נטען, "נבדקה מאז התאונה ובמשך השנה וחצי שחלפו על ידי מספר רב של רופאים ולא ברורה הטענה לפיה דווקא קיומה של בדיקה על ידי רופא מהדסה (אליו בכלל פנתה התובעת לאחר בדיקתה ע"י המומחה מטעם בית המשפט!) אמורה להשפיע על חוות דעתו של המומחה" (ס' 10 לתגובתה).

דיון והכרעה

3.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובותיה, אני מוצאת כי דין הבקשה להתקבל.