ת"א 5924-10-14 בורוכוף נ' מפעלי בורסת היהלומים הישראלית 1965 בע"מ ואח'

בפניי בקשה של הנתבעות לדחות על הסף את התביעה נגדן בהתאם לתקנה 101(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), וזאת בשל קיומו של מעשה בית-דין מסוג השתק עילה.

התביעה שבפניי הוגשה ביום 2.10.2014 על-ידי התובע, מר מתתיהו בורוכוף (להלן: "התובע"), חבר הבורסה ליהלומים. התביעה הוגשה נגד הנתבעת 1, מפעלי בורסת היהלומים הישראלית (1965) בע"מ, ונגד חברת האם של הנתבעת 1, היא הנתבעת 2, בורסת היהלומים הישראלית בע"מ (להלן ביחד: "הנתבעות" או "הבורסה").

בתמצית, עניינה של התביעה הינו בסירובה של הנתבעת 1 לאפשר לתובע לפתוח ולנהל עסק של "נותני שירותי מטבע" (Change) (להלן: "העסק") במתחם הבורסה ליהלומים (להלן: "מתחם הבורסה"). התובע טען כי סירוב זה היה שלא כדין וכי כתוצאה מכך נגרמו לו נזקים בגין הוצאות כספיות שונות בסך של כ-450,000 ₪ (כגון שיפוץ המושכר, תשלום דמי שכירות, חידוש רישיון לפתיחת עסק וכיו"ב) וכן אבדן רווחים צפויים בסך של 9 מיליון ₪. יצוין, כי סכום התביעה הועמד על סך של 5 מיליון ₪ לצרכי אגרה.

רקע עובדתי

בחודש יולי 2011 שכר התובע מצד ג' (להלן: "המשכיר") חנות המצויה במתחם הבורסה (להלן: "המושכר" או "החנות"). בהסכם השכירות (נספח א' לכתב-התביעה, להלן: "הסכם השכירות") נקבע כי הוא "מותנה באישור והסכמת הבורסה ליהלומים בר"ג" (סעיף 5(ג) להסכם השכירות).

ביום 15.9.2011 חתם התובע על כתב התחייבות כלפי הנתבעת 1 (נספח ד' לכתב-התביעה) ובו ביום ניתן אישור הנתבעת 1 להסכם השכירות (נספח ה' לכתב-התביעה), כאשר התובע והמשכיר חתמו בשוליו של אישור זה לאות כי קיבלו עליהם את כל התנאים שנכללו באישור זה (נספחים ד'-ה' לכתב-התביעה ייקראו להלן ביחד: "כתבי ההתחייבות").