ת"א 59152-07-14 ווייס נ' קבוצת מבני אופיר בע"מ. ואח'

מונחת לפניי בקשתו של התובע, עו"ד מנדי וייס, לאפשר הזמנת עד מטעמו, מר קובי ילוביץ', ללא הגשת תצהיר עדות ראשית של מר ילוביץ', וכל זאת – מבלי לדחות את מועד הגשת תצהירי העדויות הראשיות מטעם הנתבעות עד לאחר שמיעת עדותו של מר ילוביץ'.

1. התובע מבקש להעיד מטעמו את מנכ"ל עיריית גבעתיים במועד הרלבנטי לתביעה זו, מר קובי ילוביץ'. לגרסת התובע, ביכולתו של מר ילוביץ' למסור פרטים בנוגע לחיובן של הנתבעות בתשלום היטל פיתוח במסגרת הפרויקט נושא התביעה. לטענת התובע, מר ילוביץ' מסרב למסור תצהיר עדות ראשית מטעמו, ולפיכך יש לזמנו לשם מסירת עדותו הראשית בעל פה.

2. הנתבעות אינן מתנגדות לבקשת התובע אך הן מבקשות כי "במועד הדיון הראשון שייקבע לשמיעת ההוכחות ייחקרו בחקירה שכנגד עדי התובע שהגישו תצהירי עדות ראשית, וכן תישמע עדותו של העד נשוא בקשה זו בחקירה ראשית בלבד. לאחר מכן יינתן לנתבעות פרק זמן להגשת ראיותיהן ולגיבוש חקירתו הנגדית של העד, ובמועד השני ייחקר מר ילוביץ' בחקירה שכנגד, ולאחר מכן ייחקרו (באותו מועד) עדי הנתבעות" (סעיף 6 בתגובת הנתבעות).

3. לכך מתנגד התובע בטענה כי עדותו של מר ילוביץ' מצומצמת לנושא נקודתי, והיא מיועדת להבאת נתון מספרי בלבד בנוגע לשאלה מה היה הסכום הראשוני של ההיטל אותו דרשה עיריית רמת גן מהנתבעות בטרם הופחת סכום, לטענת התובע, כפועל יוצא מעבודתו בעניין זה. מאידך, הנתבעות גורסות כי מדובר במחלוקת עובדתית ומהותית בתיק, וכי בירורה מורכב ואינו טכני גרידא.

4. ההלכה הדנה בסדר הבאת הראיות מצאה ביטוי ברור ומפורש בדבריו של כב' המשנה לנשיאה, השופט א' ריבלין, ברע"א 5524/09 הרשות הפלסטינית נ' שולה גאון (פורסם בנבו, 5.11.2009) אשר הדגיש כי:

   "לפי סדר הבאת הראיות הרגיל, הקבוע בתקנה 158 לתקנות, התובע מגיש את ראיותיו ראשון ורק לאחר מכן מגיש הנתבע את ראיותיו. תקנה 168 לתקנות מסמיכה את בית המשפט "להורות לבעל דין כי עד שיובא על ידו יקדים ויגיש תצהיר על עדותו". על-פי הוראת תקנה 169(ב) תצהיר שכזה יבוא במקום חקירה ראשית. בעבר כבר נפסק שהבאת ראיות בדרך של תצהירים אינה משנה את סדר הבאת הראיות הרגיל (רע"א 6283/93 ד. דני חברה לבנין והשקעות בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף, פ"ד מח(1) 639 (1994)). הכלל הרגיל הוא שגם כאשר התובע מגיש את ראיותיו, או את חלקן, בדרך של תצהירי עדות ראשית, הנתבע יגיש את ראיותיו – בין שהן מובאות בדרך של עדות ובין שהן מובאות בדרך של תצהירים – רק לאחר סיום פרשת התביעה. ככלל, כאשר מתגלה, לאחר קביעת המועדים להגשת התצהירים, כי התובע מבקש להעיד חלק מעדיו במקום להגיש תצהירים על עדויותיהם, יש להתאים את המועדים למצב החדש כך שלא ייפגע סדר הבאת הראיות הרגיל (רע"א 4617/03 טמבור בע"מ נ' אטיאס (לא פורסם, 8.7.2003); רע"א 3247/04 מוסך ישראל טורס בע"מ נ' גדסי (לא פורסם, 7.6.2004)). הכלל שלפיו יש להתאים את מועדי הגשת התצהירים לסדר הבאת הראיות אינו כלל מוחלט, ולעיתים ישנן נסיבות המצדיקות סטייה ממנו באופן שכל התצהירים – מטעם התובע ומטעם הנתבע – יוגשו לפני שמיעת חלק מעדיו של התובע. כך למשל נקבע כי כאשר מתקיים קדם משפט רצוי, ככלל, שתצהירי העדות הראשית מטעם שני הצדדים יוגשו במהלך קדם המשפט ואף לקראתו (רע"א 3312/04 אשורנס ג'נרל דה פרנס נ' הכונס הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה בע"מ, פ"ד ס(3) 245 (2005)). הטעם לכך הוא שקשה להגשים את מטרות קדם המשפט (צמצום והגדרה של המחלוקות שבין בעלי הדין; הכנה והיערכות לשלב ההוכחות; ובחינה של האפשרות להביא את הסכסוך לסיומו שלא על דרך פסק דין) מבלי שיונחו לפני השופט תצהירי העדות הראשית של הצדדים. כמובן שגם כאשר מתנהל קדם משפט יש לשמור ככל הניתן על סדר הבאת הראיות ולקבוע את מועדי הגשת תצהירים באופן מדורג – התובע ראשית ורק לאחריו הנתבע. במקרה אחר נקבע כי שיקולים של יעילות דיונית עשויים להצדיק הוראה לנתבע להגיש את תצהיריו לפני עדותם של חלק מעדי התובע, כל עוד אין הדבר גורם לפגיעה מהותית בנתבע. כאשר עדויות אלה הן עדויות טכניות ונקודתיות ניתן לשקול – כך נקבע – להורות על הגשת תצהירי הנתבע אף לפני שמיעתן (רע"א 10732/06 ארגון הנהגים ברעננה בע"מ נ' רעננית הסעות וטיולים בע"מ (לא פורסם, 1.1.2007)). נמצא, אם כן, כי במקרים המתאימים וכאשר קיימים טעמים המצדיקים זאת, ניתן להורות על הגשת התצהירים מטעם הנתבע לפני סיום פרשת התביעה, ואולם – זהו החריג ולא הכלל" (סעיף 3 בהחלטה) (ההדגשות אינן במקור – ב' א').

5. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שהוגשו על ידי הצדדים בסוגיה זו הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, אך זאת - בכפוף לקבלת הסתייגותן של הנתבעות בנוגע לסדר הבאת הראיות. כאמור, ההלכה הפסוקה קובעת כלל לפיו "כאשר מתגלה, לאחר קביעת המועדים להגשת התצהירים, כי התובע מבקש להעיד חלק מעדיו במקום להגיש תצהירים על עדויותיהם, יש להתאים את המועדים למצב החדש כך שלא ייפגע סדר הבאת הראיות הרגיל". אכן במקרה בו עסקינן בעדות טכנית ונקודתית גרידא – "ניתן להורות על הגשת התצהירים מטעם הנתבע לפני סיום פרשת התביעה, ואולם – זהו החריג ולא הכלל". מכל מקום, על הטוען לתחולתו של החריג לכלל – מוטל להוכיח את התקיימותו. במקרה דנן, לא עלה בידי התובע להוכיח טענתו לפיה עדותו של מר ילוביץ' בנוגע לשאלת גובה החיוב המקורי של הנתבעות בתשלום היטל פיתוח תהיה טכנית ונקודתית בלבד, ולא עלה בידיו לשלול טענותיהן של הנתבעות כי מדובר במחלוקת עובדתית מהותית בתובענה דנן, וכי הן נדרשות להיערך מבעוד זמן לצורך ניהול חקירתו הנגדית של העד אשר עיקר עדותו איננו ידוע להן.

6. לפיכך, הנני קובע בזאת כדלקמן:

   • דין בקשתו של התובע לזימונו של העד, מר קובי ילוביץ' – להתקבל;

   • המזכירות תנפיק לעד זימון למתן עדות ליום ה- 8.10.15. ב"כ התובעת יהא אחראי למסור לעד, במסירה אישית, את הזימון הנ"ל למתן עדותו. טרם הנפקת הזימון למתן עדותו של מר ילוביץ' יפקיד התובע במזכירות בית המשפט סך של 750 ש"ח לשם הבטחת פירעון שכר בטלתו של עד זה;