ת"א 59152-02-15 קשמה ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ ואח'

בפני בקשת התובעים לפטור אותם, ולו באופן חלקי, מתשלום אגרת בית המשפט ולהעמיד אותה על סך של 15,000 ₪ בלבד כאשר את תביעתם לבית המשפט, העמידו על סך של 3 מיליון ₪.

בתביעתם טענו התובעים, כי הנתבעים נדרשים לפצות אותם בגין פעולות רשלניות שביצעו כלפיהם סביב סירובי שיקים שנעשו בחשבונם, בין התאריכים 16.1.07 עד 17.4.07, אשר גרם להם לנזקים המגיעים לכ-3 מיליון ₪.

לאחר שחזרתי ועיינתי בבקשת התובעים לפטור מתשלום אגרת בית המשפט ובתשובתם לתגובת הנתבעים ולאחר שעיינתי בתגובות הנתבעים לרבות תגובת מדינת ישראל אשר התבקשה ליתן עמדתה, ראיתי לנכון לדחות הבקשה.

על פניו ומבלי להכריע לגופו של עניין בשאלת ההתיישנות העולה מעמדת הנתבעים, הרי שעל פניו קיימת סבירות ברמה גבוהה ביותר כי תביעת התובעים, אשר התגבשה בתאריכים שבין חודש ינואר 2007 עד אפריל 2007 התיישנה, מאחר ואין חולק כי מאז חודש אפריל 2007 ועד הגשת התביעה חודש פברואר 2015 חלפו למעלה מ-7 שנים.

גם לגופו של עניין, לא פרסו בפני התובעים תשתית ראייתית המעידה כי אין ביכולתם לשלם את אגרת בית המשפט. אין די בטענות גרידא שנתמכות בתצהיר סתמי לפיו "המצב הכלכלי קשה". נקבע לא אחת כי המבקש לקבל פטור מתשלום אגרת בית המשפט נדרש לפרוס בפני בית המשפט תשתית ראייתית מלאה אודות היקף הנכסים שבבעלותו ושוויים לרבות חשבונות בנק.

במקרה דנן הדבר לא נעשה ואין בהצהרה הכללית והסתמית שבאה מפי התובעים כדי להצדיק הענות לבקשה.

התובעים בחרו להעמיד תביעתם בסכום נזק גבוה למדי ומן הראוי כי יערכו בהתאם לשאת בעלויות בית המשפט.

אשר לסיכויי התביעה – כאמור בכתב תביעת התובעים מבססים הם טענה לנזק כספי שנגרם להם בשיעור של כ-3 מיליון ₪ בעקבות התנהגות רשלנית, לטענתם, מצד הבנק, כאשר סירב לכבד שיקים שהוגשו לחשבון המערערים, לטענתם שלא כדין.

על פי הנטען הבנק זיכה את חשבונה של התובעת 1 בכספים לא לה, בטעות, בסך של 36,000 ₪ בשנת 2007, כאשר מאוחר יותר, לאחר שגילה הבנק טעות זו והודיע על כך לתובעת, חייב הוא חשבונה בסכום זה. כפועל יוצא מכך, נקלע חשבון התובעת לחריגה ושיקים שהוגשו לפירעון לא כובדו על ידי הבנק.

ערעור שיקים, שהגישה התובעת כנגד סירוב השיקים התקבל על ידי בית המשפט באשדוד וערעור הבנק על פסק הדין נדחה על ידי בית המשפט המחוזי באר-שבע, בעיקר מן הטעם כי לא באה גרסה מפורטת מטעם הבנק על דרך של עדות פקיד הבנק.

על בסיס פסקי דין אלו ובהינתן האמור לעיל, טענה התובעת לדמי נזק בשיעור של 3 מיליון ₪ שנגרמו לה כתוצאה מסירוב השיקים האמורים.

ארשה לעצמי להעיר כבר עתה כי לא נהיר הכיצד כספים שמעולם לא היו שייכים לתובעת, והתובעת לא היתה רשאית להסתמך עליהם, ואשר סכומם מגיע לכדי 36,000 ₪ בלבד, יצר אצלה נזק כה עצום, לכאורה, בסך של 3 מיליון ₪.

הסבר לפשר זה לא נמצא.