לוי ואח' נ' א.א. ברוך חברה לבנין והשקעות בע"מ ואח'

עניינה של החלטה זו הינו בבקשת התובעים (להלן: המבקשים) לתיקון כתב תביעתם.

אזכיר כי במסגרת התביעה דנן, שהוגשה ביום 31/5/15 עותרים המבקשים (בני זוג), בין היתר, לפיצוי כספי שמקורו בליקויי בנייה נטענים, לרבות בתחום האיטום שהתגלו בבית המגורים אותו רכשו מאת הנתבעת 1, חברה קבלנית אשר בנתה את הבית. כן, יצוין כי התביעה הוגשה באופן אישי גם כנגד הנתבעים 2 ו-3 בהתבסס, בין היתר, על הטענה כי הינם המנהלים ו/או הבעלים של הנתבעת 1 ומחזיקים במניותיה במלואם או בחלקם (להלן: המשיבים בהתאמה). כן, יוזכר כי ביום 6/10/15 נערכה חוות דעתו של המומחה שמונה על ידי בית המשפט, המהנדס והשמאי מיכאל קרבצ'יק, לאחר שערך ביקור בנכס ביום 24/9/15.

דיון הקד"מ בתיק התקיים ביום 19/7/16 ותצהירי הצדדים (שעל הגשתם הוריתי בהחלטתי במועד הדיון האמור) הוגשו זה מכבר.

בטרם אפנה לבחינה והכרעה של התיקונים המבוקשים, אזכיר בקצרה את גישת הפסיקה באשר לתיקון כתבי טענות.

תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת כי בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים. כל תיקון כזה יעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. ההלכה הפסוקה קובעת כי בהידרשו לבקשה לתיקון כתב טענות, ינקוט בית המשפט גישה ליברלית, וככלל, ייעתר לבקשה כאמור (ר' רע"א 6195/12 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' אתי שימר ואח', [פורסם במאגרים] (25/10/12); רע"א 8129/08 המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול) נ' מדינת ישראל [פורסם במאגרים] (6/4/09)).

ואולם, לגישה הליברלית הנהוגה, בדרך כלל, בסוגיית תיקון כתב תביעה, קיימים חריגים. בין חריגים אלה נמנים התנהגות המבקש, כגון אם נהג בשיהוי רב או בחוסר תום לב, השלב בו מוגשת הבקשה, והאפשרות שהתיקון המבוקש ישלול מהצד שכנגד הגנה שהייתה קמה לו אם היתה מוגשת התביעה מחדש – דוגמת טענת התיישנות (ר' רע"א 1118/06 סימי הראש נ' מדינת ישראל ([פורסם במאגרים] (2/7/06); רע"א 1819/11 עיריית חולון נ' אלינובק [פורסם במאגרים] (11/5/11)).

מן הכלל אל הפרט;