ת"א 58911-03-11

לפניי בקשת התובעת למינוי מומחה בתחומי הפסיכיאטריה, במסגרת תובענה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים. לאחר עיון בבקשה למינוי מומחה, בתגובה ובתשובה לה, החלטתי כי יש להורות על מינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה, מן הטעמים המפורטים להלן.

בית המשפט מינה את פרופ' מושיוב למומחה מטעמו לבחינת המצב הרפואי בתחום האורטופדיה ואת פרופ' בן-חור למומחה מטעמו בתחום הנוירולוגיה. פרופ' בן חור כתב בחוות הדעת בחלק הדיון והמסקנות, כי קיים מרכיב נפשי אשר קרוב לוודאי מעצים את תלונותיה הגופניות וכי ניתן למנות מומחה בתחום הפסיכיאטריה.

בחקירת המומחה העיד פרופ' בן-חור: "מכיוון שבבדיקה שלי התרשמתי ממצב רוח, בשפה המקצועית: אפקט דכאוני, וכאשר יש ריבוי תלונות ללא מקור גופני אז האפשרות של גורם נפשי נלקח בחשבון". (פרוטוקול הדיון מיום 27.1.2015, עמ' 5, ש' 26- 28).

בהמשך החקירה המומחה העיד כי התרשם שהסבל מכאבים של התובעת קשור במידה לא מבוטלת למצבה הנפשי. (פרוטוקול הדיון מיום 27.1.2015, עמ' 22, ש'21- 22).

מנגד, טענה הנתבעת כי התאונה אירעה ביום 11.4.2010 ומאז לא הוצג תיעוד רפואי על טיפול נפשי שעברה התובעת ובהעדר תשתית עובדתית אין מקום למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה, וכי התובעת לא עמדה בנטל להוכיח קשר סיבתי בין התאונה לבין המצב הנפשי הנטען.

התובעת השיבה כי למרות הטענה שלא טיפלה במצבה הנפשי אין הדבר מעיד על העדר בעיה נפשית, וכי הסובלים מבעיות נפשיות לעיתים פונים לטיפול לאחר שנים אם בכלל, עקב הקושי בזיהוי הבעיה.

לנוכח המלצת המומחה לעניין המינוי, אני מוצאת שיש להורות על מינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה חרף העדר תיעוד רפואי בתחום הנפשי.

החלטתי זו ניתנת גם על רקע ההלכה הפסוקה שחזרה והדגישה, כי עקרון יסוד בתביעות על-פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הינו שהתובע-הניזוק אינו יכול להוכיח את מצבו הרפואי אלא באמצעות מומחה שבית המשפט ימנה, על בית המשפט להישמר מלנעול את הדלת בפני התובע. לפיכך, על בית המשפט הדן בבקשה למינוי מומחה רפואי בתביעה לפי החוק, אמור לבחון בקשה זו בהפעילו אמת מידה מקלה ומרחיבה. דחיית בקשה למינוי מומחה, כמוה, במידה מסוימת, כדחיית התביעה (או חלקה הנוגע לנכות מסוימת). מכאן הזהירות הרבה שעל ביהמ"ש לנהוג בה כאשר הוא בוחן בקשה למינוי מומחה. ככלל, אין מקום לנקוט כלפי התובעים בגישה קפדנית וחשדנית יתר על המידה, אלא כאשר קיימת סיבה טובה לעשות כן, ואז יש לנמק זאת. יש לסמוך על המומחים שימונו, שישכילו לעמוד על המצב לאשורו. במקרה של ספק, יש למנות מומחה, שכן עדיף שיתברר כי המינוי היה מיותר, ואז גם ניתן יהיה לחייב את התובע בעלות המומחה, מאשר שלא יתמנה מומחה במקרה שאכן סובל התובע מנכות עקב התאונה. (רעא 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, לא פורסם, ניתן ביום 30.5.12).

מקום בו לא ברור אם יש צורך במינוי מומחה בשטח רפואי נוסף, הנוהג המקובל על פי הפסיקה הוא קבלת חוות דעת של המומחה בשטח אחד לגבי הצורך במינוי מומחה רפואי בשטח אחר הוכרה על ידי בית המשפט העליון אף שזו מהווה רק המלצה (רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון, פ"ד מד(2) 216).

התובעת תודיע עד ליום 19.11.15 האם הגיעו הצדדים להסכמה בנוגע לזהות המומחה.

לעיון ביום 22.11.15.

ניתנה היום, כ"ז חשוון תשע"ו, 09 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.