- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ת"א 5890-12-14
|
ת"א בית המשפט המחוזי ירושלים |
5890-12-14
16.4.2017 |
|
בפני השופט: אריה רומנוב |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובע: יאיר זימון |
נתבעת: נורית חנה הירש |
| החלטה | |
|
עיקר עניינה של החלטה זו הוא בבקשת התובע – לה מתנגדת הנתבעת – כי בית המשפט יקבע את התיק לשמיעת ראיות.
נקודת המוצא להכרעה במחלוקת שבין הצדדים הוא ההסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים בישיבה שהתקיימה ביום 5.7.15. הצדדים לא הגיעו להסכמה בדבר העברת התיק לבוררות לפני רו"ח יפעת, והם גם לא הסכימו כי חוות הדעת של רו"ח יפעת תחייב אותם. מה שהוסכם היה, שרו"ח יפעת ימונה כמומחה מטעם בית המשפט. וגם אם ניתן היה לצפות לכך שהצדדים יקבלו את חוות דעתו של המומחה, לטוב או לרע, ויסכימו כי קביעותיו של המומחה יסיימו את המחלוקת שביניהם, לא זו הייתה ההסכמה. ההסדר אליו הגיעו הצדדים נתן לכל אחד מהם אפשרות להעלות את טענותיו נגד חוות הדעת, ובמקרה כזה, כך הוסכם, בית משפט יידרש לתת פסק דין.
אמת, במבט ראשון בית המשפט סבר כי יש לקבל את טענת הנתבעת ולפיה, ההסדר הדיוני נתן לצדדים אפשרות להעלות טענות אך לא לשמוע ראיות. יש טעם בטענת הנתבעת ולפיה "לא הגיוני ולא סביר שאחרי שהמומחה נדרש לכך יתחיל בימ"ש את המלא(כ)ה מהתחלה וידון בכל מסמך ומסמך אשר המומחה כבר נדרש אליו...". ואולם במבט שני נראה, כי אין מנוס משמיעת ראיות.
ודוק: הנתבעת אינה טוענת כי על בית המשפט לתת לחוות דעתו של המומחה "תוקף של פסק דין". היא מבקשת כי בית המשפט יקבע את התיק להגשת סיכומים, שלאחריהם ייתן בית המשפט את פסק דינו. ואולם כפי שעולה מטיעוני התובע, עיקר המחלוקת בין הצדדים היא בשאלות עובדתיות ולא בשאלות חשבונאיות או משפטיות. במצב דברים זה נראה, כי מוטב שהכרעתו של בית המשפט תיעשה לאחר שמיעת ראיות, ולא על יסוד הגשת סיכומים בלבד מבלי שקדם להם בירור עובדתי. כך או כך, הצדדים יצטרכו לסכם את טענותיהם. כך או כך, בית המשפט יצטרך להכריע במחלוקות העובדתיות. מוטב, אפוא, שהדבר ייעשה לאחר שהדברים יבוררו. אפשר שהדבר יאריך את שמיעת המשפט, ואולם אפשר שהדבר יקצר, שכן הבירור העובדתי עשוי להבהיר את הדברים, להביא להסכמות, או לויתור על טענות.
לנוכח האמור, אני קובע שעל התובע להגיש תצהירי עדות ראשית בתוך 35 ימים. הנתבעת תגיש תצהיריה 35 ימים לאחר קבלת תצהירי התובע. מוצע, כי התצהירים יהיו ממוקדים ויתייחסו אך ורק לאותם עניינים שנותרו שנויים במחלוקת לאחר הגשת חוות דעתו של המומחה.
אני קובע בתיק ישיבת קדם משפט מסכמת ליום 3.7.17 בשעה 09:00. במועד זה תידון גם ה"בקשה בכתב" שהגיש התובע.
ניתנה היום, כ' ניסן תשע"ז, 16 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
