ת"א 58812-05-17

לפניי בקשת נתבעת 3, להורות על מחיקת סעיפים המתייחסים אליה בכתב התביעה (79-54) לחלופין, להורות לתובעים לפצל את כתב התביעה שהוגש על ידם לשני כתבי תביעה נפרדים.

כתב התביעה דנן כולל שתי עילות המתייחסות כל אחת לשתי תאונות שונות. האחת, יסודה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה– 1975 (להלן- פלת"ד) ועניינה תאונת דרכים מיום 19.4.16 עת נהגה נתבעת 1 ברכב ופגעה בשני התובעים- אחים, קטינים. התביעה הוגשה באמצעות הוריהם- תובעים 4-3. הרכב בוטח בפוליסת ביטוח חובה על ידי הנתבעת 2.

העילה השנייה, מקורה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש], כאשר התובע 1 (בלבד) התחשמל ביום 5.10.15 מעמוד חשמל המצוי בשטחה של נתבעת 3. תובעת 2 איננה קשורה לתאונה זו, כמו- גם נתבעים 2-1.

2.לטענת נתבעת 3 אין קשר בין שתי התאונות שאירעו, אין זהות בין הנתבעות ואף אין זהות בין העילות.

התובעים התנגדו לבקשה וטענו כי לכל אחת מהתאונות השלכה על תפקודו תובע 1, כאשר פגיעותיו האורתופדיות, הנפשיות והנוירולוגיות בשתי התאונות הן חופפות ואינן ניתנות לניתוק על ידי הגשת שתי תביעות נפרדות.

3.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים,שוכנעתי כי יש לקבל את הבקשה.

המדובר בשתי עילות תביעה שונות ביחס לתאונות נפרדות,כאשר המסלול הדיוני לבירורן שונה באופן מהותי.

בעוד שבתביעה על פי חוק הפלת"ד ,לא רשאי התובע לצרף חוות דעת רפואית מטעמו והאפשרות לברר טענתו לנכות הינה רק באמצעות מינוי מומחה מטעם ביה"מ,הרי בתביעה הנזיקית (המתייחסת במקרה הנידון לנתבעת אחרת ולתאונה אחרת), ככל שבעל הדין מעוניין להוכיח עניין שברפואה, הוא מחויב לצרף חוות דעת כבר לכתב תביעתו.

מהטעם המפורט,אין זה יעיל לדון בתביעה אחת בשתי העילות באופן שבנוגע לתביעה על פי חוק הפלת"ד ביחס לתאונה אחת,יצטרך ביה"מ לדון בבקשה למינוי מומחים, ואילו לגבי העילה הנזיקית,ביחס לתאונה האחרת, יהיה על התובע להגיש חוות דעת.