ת"א 58792-11-15 פלוני נ' אלמונית

על דרך הפשרה לפי סעיף 79א

בדיון שהתקיים לפני ביום 7.7.16 הגיעו הצדדים להסכמה לפיה, יינתן פס"ד על דרך הפשרה לפיו תשלם הנתבעת לתובע את הסכום שיקבע על ידי בגבולות שבן 10,000 ₪ לבין 100,000 ₪, כשפסק הדין ינומק בקצרה. עוד הסכימו הצדדים, כי אפסוק את הסכום, את שיעור התשלומים וכן סנקציה למקרה של אי עמידה בתשלומים.

הנתבעת עתרה כנגד התובע בהליך קודם, במסגרתו טענה כי התובע הינו אבי בתה, שנולדה לאחר מפגש חד פעמי. בדיקת רקמות הובילה למסקנה כי אין כל קשר בין התובע לבין אבי בתה של הנתבעת, ומשכך תביעתה נדחתה.

תובענה זו הינה לתשלום בגין עוגמת נפש, נזק ממוני בדמות הפסד הכנסות, והוצאות משפטיות, בהן נשא התובע בהליך שבו נקטה הנתבעת נגדו.

התובע טוען, כי הנתבעת בחוסר תום לב, תוך הגשת תצהיר שלא היה נכון, טענה לקיומו של מפגש חד פעמי ביניהם, בעוד שהסתבר בדיעבד, כי בזמן אמת טענה, שהותקפה על ידי מאן דהו וכי התוקף אינו ידוע. עוד הסתבר, כי הנתבעת כשבע שנים לאחר האירוע פנתה לחוקרים פרטיים שהמציאו לה לטענתה את פרטי התובע, וכי הנתבעת לא חשפה את הנתונים הנ"ל בפני ביהמ"ש לענייני משפחה, אלא טענה, טענה שקרית, כי היה בינה לבינו מפגש חד פעמי, דבר שהוביל לאנדרלמוסיה קשה בחייו, פגיעה בחיי משפחתו וילדיו, ופגיעה בפרנסתו.

בתקופה האמורה, התובע טוען, כי סבל בשל מעשיה של הנתבעת עוגמת נפש קשה, באשר העלילה עליו עלילה שהסתברה כבלתי מוצדקת בעליל, והוא עותר לפצות אותו על עוגמת הנפש, ההוצאות והאובדן בהכנסותיו.

הנתבעת טענה, כי פעלה בתום לב, כי היא קורבן לתקיפה מינית שכתוצאה ממנה הרתה, וביקשה לאתר את אבי בתה.

הנתבעת טוענת, כי פעלה בתום לב, עת קיבלה את פרטי התובע מחוקרים פרטיים, שהטעו אותה להאמין כי האדם שפגע בה היה התובע.

הנתבעת טוענת, כי מתוך רצון להימנע מהכפשה שלא לצורך ניסחה את כתב תביעתה בצורה עדינה ונמנעה מלהעלות את טענותיה בנוגע לאירוע התקיפה.

הנתבעת טוענת, כי היא מטופלת על ידי גורמי הרווחה, מקבלת סיוע מהלשכה המשפטית, אין בידיה כל אמצעים כספיים, והיא במצב קשה ונאלצת לגדל את בתה לבדה.