חיוב בית חולים על מות עובר ועל פגיעה באוטונומיה היולדת בגין סירוב לבצע לה לידה קיסרית

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
58725-11-12
12.5.2016
בפני השופט:
ד"ר מנחם (מריו) קליין

- נגד -
התובעת::
א. ק.
עו"ד רן שפירא
הנתבע::
מרכז רפואי ע"ש שיבא-תל השומר ואח'
עו"ד שושנה גלס
פסק דין
 

 

רקע עובדתי:

 

התובעת, ק.א., ילידת 1974, טוענת שנגרמו לה נזקים ממוניים ולא ממוניים כתוצאה מהתרשלות צוות רפואי של בית חולים "שיבא", בתל השומר.

 

במהלך שנת 2008 לאחר 3 לידות מתוכם 2 לידות תקינות ולידה במצב של פרע כתפיים, הרתה התובעת פעם נוספת. בעקבות הלידה שלישית, ובשל סוכרת הריון, הוגדר הריונה של התובעת כ"הריון בסיכון".

התובעת הגיעה לביה"ח בשבוע 38+2 עקב תלונות על צירים, ולאחר בדיקות כלליות ובכלל זה בדיקת דופק, חוברה בשעה 3:00 לערך, למוניטור ע"מ לבחון את דופק העובר. בדיעבד הסתבר שהדופק שהוצג במוניטור אליו התחברה התובעת לא היה של העובר, אלא של האם.

המיילדת שחיברה את התובעת למוניטור היתה מיילדת בתחילת דרכה בביה"ח (להלן: "האחות הראשונה"). לאחר שהלה זיהתה כי המוניטור אינו מראה ההאצות מספקות, ביקשה מהתובעת לשכב על צידה השמאלי (פרקטיקה מקובלת לגרימת האצה במוניטור).

לאחר כ 40 דק' חיבור למוניטור, ולאחר הפסקת המוניטור לצורך נוחיות, הגיעה מיילדת אחרת (להלן: "האחות השנייה") , ומשראתה כי הדופק שמופיע במוניטור זהה לזה של האם, הזמינה רופא לבדיקת אולטרסאונד. בבדיקת האולטרסאונד, למרבה הצער, נמצא כי העובר ברחמה של התובעת - ללא רוח חיים.

לאחר הידיעה הטרגית, ביקשה התובעת ללדת בלידה קיסרית ולא בלידה רגילה.

הצוות הרפואי מצדו, סבר שלידה רגילה היא הנכונה ביותר מבחינה רפואית לביצוע, וכן בוצעה לידה רגילה, אלא שהלידה הסתבכה בפרע כתפיים קשה ובוצע לעובר שבירת עצם הצוואר. לתובעת נגרם קרע בדרגה 3\4. המומחים מטעם הצדדים הסכימו על נכות וגינלית לתובעת בשיעור של 40%. על הנכות הנפשית הצדדים חלוקים, כשהתביעה טוענת לנכות נפשית בשיעור של 20% בתחום החרדתי הפסיכו-נוירוטי ומלווה בהפרעות שינה. ההגנה לעומת זאת הגישה חוות דעת ממנה עולה כי אין בסיס לאבחנה פסיכיאטרית מכתוצאה מהאירוע מושא התביעה.

 

טענות התביעה 

 

התרשלות

 

לטענת התובעת (עמ' 4 ס' 23-40 לסיכומי התביעה), האחות הראשונה, התרשלה בכך שלא זיהתה שהדופק שהוצג במוניטור (120) זהה לזה של התובעת. לדעת התביעה הייתה צריכה המיילדת הראשונה למצער להזיז את המטמרים ולגלות שדופק האם מוצג במוניטור. האחות השנייה באמצעות פעולות פשוטות זיהתה זאת באופן מיידי, מכאן לדעת התביעה שהיה על המיילדת הראשונה גם לזהות, במיוחד לאור העובדה שהמוניטור לא הראה האצות, ולבצע באופן מיידי אולטרסאונד, או לקרוא לרופא.

לעניין זה אומר מומחה התביעה ד"ר דוד בחקירתו הנגדית מיום 21.1.15 (עמ' 11 ס' 1 לפרוטוקול הדיון) :

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

חזרה לתוצאות חיפוש >>