ת"א 58711-12-13 עומרטק בע"מ נ' התעשיה הצבאית לישראל בע"מ

לפני בקשה לסילוק התביעה על הסף.

רקע

בסמוך לחודש דצמבר 2000 ניהלו המבקשת והמשיבה משא ומתן לשיתוף פעולה לייצור ושיווק מערכת נגד כלי טייס שיועדה לאתר מטרות עוינות ולהשמידן (להלן: "המערכת").

ביום 28.1.2002 נכרת בין הצדדים הסכם לפיו תשולם למשיבה עמלה בשיעור 16% מהרווח שיצמח למבקשת בגין כל מכירה של המערכת (להלן: "ההסכם").

בשנת 2005 לאחר שפיתחה מערכת שונה נגד כלי טיס (להלן: "המערכת החדשה"), התקשרה המבקשת עם מדינה ביבשת אפריקה בהסכם לפיו רכשה אותה מדינה את המערכת החדשה. בשנת 2008 התקשרה המבקשת בהסכם נוסף לאספקת המערכת החדשה לאותה מדינה באפריקה, ובסמוך סיפקה המבקשת את המערכת החדשה לאותה מדינה (להלן: "העסקה הראשונה"). לטענת המבקשת, עסקה זו הצמיחה לה הפסד ועל כן, אין המשיבה זכאית לעמלה בגין העסקה האמורה.

ביום 22.10.2009 הגישה המשיבה תביעה נגד המבקשת (ה"פ 1797/09) במסגרתה תבעה לחייב את המבקשת להמציא לה חשבונות לגבי מכירת המערכת. במסגרת ההליך האמור, ניהלו הצדדים הליך גישור וביום 11.5.2011 נכרת בין הצדדים הסדר גישור שקיבל תוקף של פסק דין (להלן: "הסדר הגישור"), לפיו זכאית המשיבה לעמלה בשיעור 10% מהרווח שצמח או יצמח למבקשת בגין כל מכירה של המערכת החדשה. עוד נקבע בהסדר הגישור, כי המבקשת תמסור למשיבה דיווח על חתימת הסכמי מכירה של המערכת החדשה ועל קבלת תקבול בצירוף תחשיב על העמלה המגיעה למשיבה.

בסמוך לאחר כריתת הסדר הגישור, פנתה המשיבה אל המבקשת וביקשה לקבל מידע באשר להסכמי מכירה ותקבולים שקיבלה המבקשת ממכירת המערכת החדשה. במענה, הודיעה המבקשת למשיבה כי המערכת החדשה נמכרה ללקוחה אחת ובהתאם לתחשיבה נגרמו למבקשת הפסדים, ועל כן, אין המשיבה זכאית לעמלה. בין הצדדים נוהלה חליפת מכתבים, במסגרתה הסבירה המבקשת כי בינה לבין גורם נוסף נכרת הסכם למכירת המערכת החדשה ופריטים נוספים והיא אף קיבלה מקדמה על חשבון ההסכם האמור, אולם בסופו של דבר העסקה בוטלה והמקדמה שימשה תמורה לפריטים אחרים שסיפקה המבקשת לגורם האמור (להלן: "העסקה השנייה").

ביום 23.6.2013 הגישה המשיבה בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט במסגרתה עתרה לאכוף על המבקשת לקיים את הסדר הגישור מאחר והמבקשת הפרה את חובתה לדווח על העסקה השנייה (ה"פ 1797/09). ביום 2.10.2013 ניתן פסק דין לפיו נדחתה בקשה המשיבה לאחר שבית המשפט מצא כי העסקה השנייה בוטלה וכך קבע: "במילים אחרות, אין שום עסקה חדשה".

בסמוך לאחר מתן פסק הדין בבקשה לביזיון בית משפט, הגישה המשיבה את התביעה כאן, במסגרתה היא תובעת לחייב את המבקשת לשלם לה סך של 4,708,504 ₪ כעמלות המגיעות לה מכוח ההסכם והסדר הגישור בגין ביצוע העסקה הראשונה והעסקה השנייה. ביחס לעסקה השנייה תובעת המשיבה את העמלה המגיעה לה גם בעילה של רשלנות אם וככל שהמבקשת ויתרה על פיצוי בגין ביטול העסקה השנייה.

את בקשתה לסילוק התביעה על הסף, סומכת המבקשת על הטענות שלהלן: