ע' נ' איילון חברה לביטוח בע"מ

1.התובעת, ילידת 3/12/1949 , נפגעה בתאונת דרכים ביום 13/3/2014 .

2.בפסק דין חלקי שניתן על ידי ביום 19/1/2016 קבעתי כי מדובר בתאונת דרכים כהגדרתה

בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. המחלוקת שנותרה היא בשאלת הנזק.

3. הפגיעה;

א.התובעת נפגעה בכף רגל וקרסול שמאל. נבדקה לאחר 8 ימים וצילום הראה שבר

זעיר של עצם העקב , סבלה מכאבים בקרסול כף רגל שמאל ואף אובחנה רגישות במישוש והגבלת תנועה.

ב.התובעת המשיכה במעקב רפואי והמשיכה להתלונן על כאבים בקרסול וכף רגל שמאל.

ג.מומחה בית המשפט ד"ר דורון נורמן שקבע כי לא נותרה כל נכות צמיתה עקב התאונה מיום 13/3/14 וכממצאי בדיקת MRI הם ממצאים של דלקת האופייניים לגיד טיביאליס, ניתן להבחין בנוזל לאורך הגיד , אך אין שבר או קרע מלא , והוא לא קשור לתאונה.

ד. המומחה המשיך וציין "הממצאים היו ורידים מוגדלים בקרסול וכף רגל ונפחיות לאורך השוק. צילום כף רגל וקרסול ללא ממצא טראומתי, שינויים ניווניים בלבד."

ה.המומחה סקר את הבדיקות ואת ממצאיהם בדיקת US הראתה קרע חלקי של גיד טיבאלסי; בדיקת MRI שהדגימה דלקת בגיד ללא מאפייני קרע, ובדיקת CT שהדגימה שבר זעיר בעצם העקב.