ת"א 58595-05-13 בלעוס נ' בלעוס ואח'

1.ביום 29.5.2013 הגישה המבקשת תביעה לפיצוי נזקי גוף שנגרמו לה, לטענתה, בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 15.4.2010, במהלך ירידתה מרכב שלגביו הנפיקה המשיבה פוליסת ביטוח חובה. במועד הגשת התביעה הוגשה על-ידי המבקשת בקשה למינוי מומחה בתחום האורתופדי, לקביעת נכותה של כתוצאה מפגיעתה בתאונה. משהתנגדה המשיבה לבקשה, התקיים ביום 30.9.2014 דיון בבקשה, שבסופו איפשרתי למבקשת להגיש השלמת טיעון בכתב, ולצרף מסמכים רפואיים שלא צורפו לבקשה המקורית. ההחלטה הנוכחית ניתנת לאחר ששני הצדדים הגישו השלמת טיעון, ולהשלמת הטיעון של המבקשת צורפו מסמכים כאמור.

2.התיעוד הרפואי שהוגש: במועד התאונה הגיעה המבקשת למרפאה בכפר מג'אר, ונבדקה על-ידי רופא משפחה, ד"ר סלימאן, אשר בסיכום הביקור ציין קיומן של תלונות על חבלה בכף רגל שמאל "מנפילה תוך ירידה מרכב", וחשד לשבר. האורתופד ד"ר סגל רשם במכתב סיכום יעוץ מאותו יום כי התלונות הן על חבלה בקרסול שמאל, וכי קיים "שבר הדורש דיספוזיציה וקיבוע". במכתב הפניה להסרת הגבס, מיום 22.4.201, רשם ד"ר סגל, בפרק "ממצאים בבדיקה", כי קיימת "נפיחות ורגישות ניכרת קרסול שמאל מלאולוס מדיאלי ולטרלי ללא רגישות ראש הפיבולה ללא רגישות בסיס מסרק 5 ללא חסר נוירוווסקולרי".

הוצג אישור לטיפולים אמבולטוריים מיום 7.6.2011, ובו זימון המבקשת ליום 27.6.2011, אולם לא הוצג תיעוד המסביר איזה טיפול אמבולטורי נעשה. בסיכום ביקור אצל האורתופד ד"ר גנטוס ביום 9.4.2012, שנתיים לאחר התאונה נשוא התביעה, צויין כי ביום 28.3.2012 בוצע צילום קרסול שמאל, וכי קיימים שינויים ניווניים במפרק הקרסול. מרשימת ביקורים בקופת חולים, שצורפה לטיעון המשלים של המבקשת, עולה כי בביקורים ביום 15.7.2012 ומיום 31.12.2012 התלוננה המבקשת על כאבים ורגישות בכף רגל ושוק שמאל.

3.המבקשת טענה כי המסמכים שצורפו מצביעים על ממצאים אובייקטיביים איתנים המהווים ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות כתוצאה מהתאונה שהתרחשה ביום 15.4.2010. לטענת המשיבה, לא הוכח קיום ראשית ראיה לנכות אורתופדית. הודגש כי לא קיים רצף טיפולי, וכי המסמכים הרפואיים שהוצגו הינם במועדים מרוחקים זה מזה, המתמצים בביקורים בודדים בקופת חולים.

4.הלכה ידועה היא כי על מנת שלא לחסום את דרכו של מי שנפגע בתאונת דרכים להוכיח את נזקיו, ננקטת גישה מקלה באשר לקיום התנאים שיצדיקו מינוי מומחה רפואי. עם זאת, כאשר בית משקל שוקל את הבקשה למינוי מומחה רפואי, עליו להשתכנע בקיומה של "ראשית ראיה" לאפשרות קיומה של נכות הקשורה בקשר סיבתי לתאונה. גישה מקלה ביחס לרף הראייתי הנדרש לצורך מינוי מומחה רפואי אין פירושה שאין כלל רף, אלא שהרף - נמוך הוא. כך, למשל, ניתן לומר כי מבקש חצה רף זה גם בהיעדר אסמכתא חד משמעית לנכות במסמכים הרפואיים, או כי הוכח ברמת סבירות נמוכה קיומו של קשר סיבתי. וראו: רע"א 4772/14 יורם נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 31.8.2014); רע"א 7097/11 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' קוואסמה (פורסם בנבו, 5.8.2012).

5.התיעוד הרפואי שהוצג מעיד על קיומו של שבר בקרסול רגל ימין, על שינויים ניווניים ועל תלונות נמשכות אודות כאבים ורגישות. לא נשללה סבירות, נמוכה ככל שתהא, לקשר סיבתי בין הפגיעה ברגל במועד התאונה לבין הרגישות והכאבים, ולקיום נכות אורתופדית, על אף התיעוד הרפואי הדל. די בכך כדי להצדיק מינוי מומחה בתחום האורתופדי.

6.הנני ממנה כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי את ד"ר אייל מלמד (מרחוב קרן קיימת 35 בטבעון, טל' 04-9535095) למתן חוות דעת על המבקשת. המומחה ייתן את חוות דעתו באשר למצבה הרפואי של המבקשת הנובע מהתאונה נשוא התביעה, לקשר הסיבתי בין המצב הרפואי לבין התאונה, לנכות צמיתה הנובעת מהתאונה ולנכות זמנית.

בא כוח המבקשת ימציא לד"ר מלמד תוך 15 יום כתב ויתור סודיות רפואית.

כל אחד מהצדדים ימציא לד"ר מלמד ולבאי כוח הצד האחר את המסמכים הרפואיים שבשליטתו, לרבות חוות דעת. בא כוח המבקשת ימציא את המסמכים האמורים תוך 15 יום מהיום , ובא כוח המשיבה – תוך 15 יום לאחר מכן. המבקשת תעמוד לבדיקות הרפואיות כפי שיורה המומחה.