ת"א 58503-12-12 יונה חדד ואחיו נכסים והשקעות בע"מ ואח' נ' חברת קו צינור אילת אשקלון בעמ ואח'

1.עסקינן בתביעה כספית שהוגשה נגד המבקשת ע"י שניים - יונה חדד ואחיו נכסים והשקעות בע"מ ואליהו חדד (להלן: "התובעים") וזאת בגין עבודות מיגון קווי צינור להולכת דלק שתמורתן לא שולמה ע"פ הנטען.

המבקשת הגישה מצידה תביעה שכנגד המופנית נגד התובעים וחמישה נתבעים נוספים, בינהם – המשיבים דכאן. עניינה של התביעה שכנגד הינו נזק חמור שנגרם ל"צינור 42" במהלך ביצוען של העבודות להנמכתו, נזק שבעטיו נדרשה המבקשת לביצוען של עבודות מיוחדות לתיקונו.

2.המשיב מס' 2 הינו מי שנמצא כי ביצע בפועל את העבודות הנ"ל בלווית צוות עובדים מטעמו ובאמצעות חברה שבבעלותו, היא המשיבה 1 וזאת ע"פ הנטען, שלא על דעת המבקשת.

3.המבקשת עוררה מס' בקשות נגד בעלי הדין השונים ובקשה זו עניינה חיוב המשיבים במענה על שאלון ובגילוי מסמך ספציפי וזאת לאחר שהמענה שניתן מצידם נמצא לא מספק.

4.באשר לייעודם של הליכים מקדמיים ובפרט – גילוי מסמכים ומענה לשאלון ולכללי החיוב במענה לאלו מציין בית המשפט בבש"א (מחוזי ת"א) 3914/09 שוטן נ' אייזנברג (2/4/09):

"נקודת המוצא בבחינת הליכים מקדמיים של גילוי מסמכים ומענה על שאלון היא שלכל צד קמה הזכות לקבל מענה כמו גם לעיין בכל המסמכים המצויים באמתחת הצד שכנגד, וזאת על מנת לייעל את הדיון המשפטי. הליכים מקדמיים זה חל על כל המסמכים שיכול שתהא להם נגיעה לסכסוך, והם כוללים מידע שיסייע לצד מתדיין, במישרין או בעקיפין, לקדם את הדיון. על בעלי הדין לחשוף את מלוא המסמכים המצויים בידיהם, גם אם מדובר במסמכים שיכולים להזיק למי מהצדדים. יחד עם זאת, אל לו לבית המשפט להתעלם מן העובדה כי מדובר בשלב מקדמי, וכי קיימות מגבלות על היקף תחולת ההליכים. (ראה לעניין זה רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' זאב אייזנברג, תק-על 2005(4) 662) ההלכה היא כי יש להבטיח שינתן מענה ענייני, מפורט ורחב ככל הניתן, ובלבד שיש לו רלבנטיות למחלוקת שבין הצדדים, ואינו בבחינת "דייג" של עובדות ומסמכים....

באשר למענה על שאלון, קובע הדין כי השאלון כפוף לתנאי שהשאלות הנשאלות בו תהיינה נוגעות לעניינים השנויים במחלוקת שבין הצדדים המתדיינים, ויחד עם זאת, יש לבדוק כי הן אינן מכבידות יתר על המידה על הנשאל. ההלכה הפסוקה מורה כי על צד להשיב לשאלות ככל שהן רלבנטיות לתובענה והן אינן בגדר "דייג". מענה לשאלון נועד להשיג מטרות דיוניות נוספות, שחלקן נוגע לחיסכון בזמן שיפוטי וחלקן נוגע לקבלת נתונים שיאפשרו להוכיח את התביעה או לדחותה, כמו גם העברת נושאים לגביהם ניתן לאסוף מידע לצדדים, לשם הכנת תצהירים מטעמם, לחידוד השאלות השנויות במחלוקת והשגת הודיות. (ראה לעניין זה דברי כב' השופט טירקל  ברע"א 557/00 אפרופים שיווק ויזום 1991 בע"מ נ' מדינת ישראל"

5.נוכח מספר הבקשות התלויות ועומדות, אסתפק בהתייחסות תמציתית לנטען ולמבוקש, כדי הנותר להכרעה ע"פ המבוקש בכתב התשובה מצד המבקשת:

בעניינה של משיבה 1

6.שאלה 8: בהינתן המחלוקת הנוגעת למועד קרות הנזק וטענת המבקשת לביום מעמד גילויו, כמו גם טענתה בדבר רשלנות מבצעי העבודות שביטויה בסטיה מהוראותיה, מהתוכניות ומנהלים מקובלים, הרי שלא ניתן לומר כי השאלה אינה רלבנטית כלל. עם זאת, אכן וכנטען מנגד, עסקינן בשאלה רחבה מדי המכבידה מעבר למקובל ולראוי ומאלצת את המשיבה לסכם במילותיה את שמתועד כבר לשיטתה ובזמן אמת ביומני העבודה. אינני מוצאת פסול בהפניה למקור זה שזהו ייעודו עת המשיבה מבהירה כי הוא משקף את תשובתה. המבקשת אינה מבהירה כראוי מהו החסר לשיטתה ביומנים אלה. ראוי היה לבחון את יומני העבודה ולהפנות שאלות יותר ממוקדות לאור הנתון באלו.

בנסיבות הענין מצאתי מקום להסתפק בחיוב המשיבה להבהיר האם בוצעו על ידה בתקופה הנזכרת עבודות בפרויקט, שאינן מוצאות ביטוי ביומן, וככל שכך, מהן ואילו כלים נדרשו.