ת"א 58447-07-12 בנק אוצר החייל בעמ נ' נוף גנים בע"מ ואח'

לאחר שעיינתי בבקשה לביטול פסק הדין בתגובה ובתשובה לה אני קובע כדלקמן:

לדיון ההוכחות הראשון, אשר התקיים ביום 28.10.2015 הנתבע לא התייצב. במעמד הדיון הציג בא כוחו מסמך לקוני אשר לא ניתן היה ללמוד ממנו על סיבת אי התייצבותו, למעט כי מדובר בחופשת מחלה. לפיכך ניתנה הזדמנות לנתבע להציג תעודה רפואית מפורטת וערוכה כדין ממנה ניתן יהיה ללמוד על סיבת אי התייצבותו. בהחלטתי הבהרתי לנתבע כי בהעדר מסמך רפואי עלול בית המשפט למחוק את תצהירו.

בסוף הדיון לאחר שנשמעו עדי התובע קבעתי בתיאום עם ב"כ הצדדים מועד נוסף לדיון ההוכחות לצורך שמיעת עדותו של הנתבע. להלן לשון ההחלטה: "התיק נקבע לתזכורת פנימית ליום 8.11.2015 על מנת לבדוק את הודעת הנתבע 2 לאור החלטתי מהיום. ככל שיהיה צורך בקיום דיון לשמיעת עדותו של הנתבע 2, הדיון יתקיים ביום 15.12.15 בשעה 12:00 למשך שעה וחצי".

לאחר הדיון, הגיש ב"כ הנתבע לבית המשפט "הודעה מטעם הנתבע ולחילופין, בקשה לזימון הרופא למתן עדות". להודעה צורף תצהיר של הנתבע עם תעודה רפואית עדכנית. בבקשה נכתב כי ככל שבית המשפט לא ימצא להסתפק בתצהיר הנתבע ובתעודה העדכנית שאז מבוקש להורות על זימונו של הרופא שערך את התעודה הרפואית.

הבקשה הועברה לתגובת התובע וזו הוגשה. עד למועד הדיון שהתקיים ביום 15.12.2015 לא ניתנה כל החלטה על ידי בית המשפט. בנסיבות אלה ומאחר שבית המשפט לא הורה על מחיקת התצהיר ולא קבע בהחלטה כי אין הוא מסתפק בתצהיר ותעודת המחלה העדכנית, היה על הנתבע להתייצב. כפי שנהג ב"כ התובע. גם בית המשפט נערך לקראת הדיון והופתע מאי התייצבותם של הנתבע ובא כוחו.

אין לקבל את טענת ב"כ הנתבע כי הוא המתין להחלטת בית המשפט האם יש לקבוע מועד לחקירה של הנתבע או מועד לחקירת הרופא שערך את התעודה הרפואית. כאמור מועד נוסף נקבע עוד בדיון שהתקיים ביום 28.10.2015 במעמד ב"כ שני הצדדים. כמו כן הבקשה לזימון הרופא הייתה חלופית בלבד והיה מקום ליתן בה החלטה רק אם בית המשפט היה מחליט שהוא אינו מסתפק בתצהיר ובתעודה העדכנית. החלטה כאמור לא ניתנה.

לא בכדי נשלח המתמחה ממשרדו של ב"כ הנתבע לערוך בירור בנוגע לתיק הספציפי בדיוק במועד בו נקבע כי הדיון יתקיים.

זאת ועוד, מעיון בנט המשפט עולה כי פרוטוקול הדיון נחתם על ידי בית המשפט בשעה 13:00 וכי זה נצפה על ידי משרדו של ב"כ הנתבע בשעה 13:04, קרי 4 דקות לאחר מכן. בנסיבות אלה היה צפוי כי הנתבע יזדעק וימהר להגיש בקשה ויבהיר את הדברים ולא ימתין כחודש ימים עד ליום 14.1.2016 עם בקשה זו לביטול פסק דין אותה הוא הכתיר כבקשה דחופה.

ככל שהייתה אי בהירות בהחלטת בית המשפט בדבר קיום הדיון היה על הנתבע לפנות בבקשה מתאימה עובר לקיום הדיון. הנתבע לא עשה כן.