ת"א 5844-12-14 אלחדד נ' שמיר

בהמשך לדיון שהתקיים בפניי ביום 20/9/16 להלן החלטתי בבקשת התובע לתיקון כתב תביעתו.

ראשית יש לציין כי בקשת התובע הוגשה עוד ביום 9/2/16 אולם התשובה לתגובה הוגשה רק ביום 14/9/16, כשבוע לפני הדיון, כשבקשר לעיתוי זה טען התובע כי הבחין בהחלטתי מיום 22/2/16 על מתן תשובה לתגובה ר' במסגרת נספחי בקשה שהגישה הנתבעת בתביעה נוספת שהגיש התובע (ת"ק 73-06-16). יש לדחות על הסף את טרוניות התובע לעניין אי המצאת החלטתי זו לכתובתו בחו"ל, שעה שעוד בהחלטתי מיום 27/8/15 הבהרתי ברחל בתך הקטנה כי ".. בקשת התובע לרשום כתובת בחו"ל כ-"מען להמצאה" (בקשה מס' 8 אחרי סגירה), אינה אפשרית ומוכרת מבחינת נהלי העבודה של מזכירות בית המשפט" וכן כי "... גם אם נדרש המבקש בעבר להמציא את מענו בחו"ל, הרי שמסירת הכתובת לא הייתה לצורך ביצוע המצאות". באותה החלטה אף הוריתי כי למען הזהירות ועל מנת שלא יחולו אי בהירויות לעניין המצאת החלטה זו, ההחלטה תומצא לשתי הכתובות שנמסרו ברעננה.

לגופו של תיקון; לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת כדלקמן:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות."

ככלל גישת בתי המשפט לתיקון כתבי טענות היא ליברלית, וסעד של תיקון כתב התביעה ניתן ברוחב לב "כלל נקוט בידינו הוא כי כאשר מוגשת בקשה לתיקון כתב תביעה, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין - נעתרים לה ברוחב לב. כלל זה נלמד מלשון תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי ומהפרשנות לתקנה זו כפי שעוגנה בפסיקה." (ר' רע"א 871/14 קונדה נ' אברמוביץ [פורסם בנבו] (3/3/14)).