פלוני נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

1.התובע- יליד 14/12/91, היה מעורב בת.ד. נשוא התביעה מיום 20/9/15 (להלן: "התאונה"). בהחלטה קודמת מונה פרופ' יגאל מירובסקי כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי. במסגרת אותה החלטת מינוי בתחום האורתופדי- התייחסתי לבקשת התובע למינוי מומחים גם בתחומי הנוירולוגיה והפסיכיאטריה. קבעתי, בין היתר, בכל הנוגע לתחום הנוירולוגי- כי לא הובאו בפני בשלב זה ממצאים אובייקטיביים. בכל הנוגע לתחום הפסיכיאטרי- ציינתי ,בין היתר, כי למרות שקיים תיעוד בדבר ביקורים אצל רופאים, בעיקר בתחום האורתופדי, ההפניה לפסיכיאטר מאוחר וכי הוצג תיעוד בדבר ביקור יחיד אצל רופא פסיכיאטר, מחודש 4/17. לא היה ברור אותה עת אם קיים המשך טיפול, האם קיים- כנטען, רקע קודם לתאונה, ועוד. עוד קבעתי, כי ככל שהתובע ימצא לחזור על בקשתו למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי לאחר קבלת חוו"ד בתחום האורתופדי- יהא עליו להציג מסמכים נוספים, ועוד- ראו באותה החלטה.

2.לפני בקשת התובע לעיון מחדש, על יסוד טיעונים נוספים ומסמכים נוספים וחדשים, שלא צורפו לבקשה המקורית.

בחנתי את טענות הצדדים, ובכלל זה את הטענות בדבר קיומו של רקע רפואי או אישי, ועוד. גם הפעם, לא שוכנעתי שקמה בשלב זה ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום הנוירולוגי. הרישומים בתחום זה עדיין כוללים תלונות סובייקטיביות, הבדיקות תקינות ,ולא הוצג לפני ולו גם ממצא אובייקטיבי אחד הקשור בתאונה, ובכלל.

אשר לתחום הפסיכיאטרי: למרות הטעמים שצוינו בהחלטה קודמת, ובעיקר הואיל וקיימים רישומים על טיפולים בתחום הנפשי, שוכנעתי שקמה ראשית ראיה למינוי מומחה, ולו מחמת הספק וכדי שלא לחסום את דרכו של התובע מפני בחינת טענותיו בהליך זה המתנהל מכוח חוק הפלת"ד.

3.מכל האמור- אני ממנה כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטרי את פרופ' מרק וייזר (להלן: "המומחה").

המומחה יואיל ליתן חוות דעת בעניינו של התובע בקשר עם התאונה, לקבוע אם קיים קשר סיבתי בינה ובין תלונותיו בתחום הפסיכיאטרי וטיפולים שעבר - חלקם או כולם, האם נותרה נכות, תוך התייחסות לנכויות זמניות ולנכות צמיתה, אם בכלל, להתייחס לשאלת הצורך בטיפולים עתידיים- מהותם, תדירותם, עלותם וכיו"ב. הכל- בשים לב אף לרקע האישי והרפואי ותוך התייחסות למצב שאינו קשור בתאונה, ככל שיש כזה.

המומחה רשאי לבדוק את התובע כבר עתה, אך אבקש כי חוו"ד תינתן ותופץ לצדדים ולבימ"ש רק לאחר שתוצג בפניו חוו"ד בתחום האורתופדי.

4.כתב המינוי יעוכב עד ליום 27/12. עד ליום 25/12- יוכלו הצדדים להודיע על התנגדות (מבוססת ומנומקת) לזהות המומחה. אי הודעה- תחשב הסכמה לה.

גם המומחה מתבקש לבחון ולהודיע, בטרם יחל בעבודתו, (רק) אם ידוע לו על מניעות ממשית מפני מימוש המינוי.

המומחה מתבקש לשלוח את דרישת שכ"ט שלו בתוך 14 יום ממועד קבלת כתב המינוי ולצרף אישור בדבר ניהול ספרים ופטור מניכוי מס במקור.

5.בשכ"ט המומחה בגין חוו"ד וכן בעלות בדיקות עזר לצורך חוות הדעת שאינן מכוסות במסגרת הציבורית – תישא בשלב זה הנתבעת כמימון ביניים. ב"כ הצדדים יעקבו ויוודאו כי חשבונו של המומחה משולם בתוך 30 יום ממועד דרישתו, ואם לא תגיע בתוך 21 יום ממועד הפניה- יפעלו לבקשה ולאחר מכן- לפרעונה במועד. אסמכתא בדבר תשלום תומצא בפקס לב"כ הצד שכנגד ולמרפאת המומחה לאחר התשלום. אבקש להקפיד על האמור בסעיף זה, במועד, ולחסוך מהמומחה את הטרדה הכרוכה בקבלת שכרו, לא כל שכן- בקשות ופניות מיותרות לבית המשפט בנושא.

6.פניית ב"כ התובע אל המומחה תעשה בכתב, ולא לפני ה- 28/12. מועד הבדיקה לא יקדם מחלוף 45 יום לאחר המצאת העתק הפניה אל המומחה לידי ב"כ הנתבעת. המועד יודע לב"כ הנתבעת מיד לאחר תיאומו.

7. הצדדים ימציא לידי המומחה ללא דיחוי את כל המסמכים בהתאם לדין ולפסיקה.

למען הסר ספק: מסמך לד' הנזכר באחת מהחלטות הביניים- פסול.

המומחה רשאי לדרוש מהצדדים כל מסמך רלבנטי שימצא לנכון ולהפנות את התובע לכל בדיקת עזר שיזדקק לה.

8.המומחה יואיל לבדוק את התובע ולהגיש את חוות דעתו לבית המשפט בתוך 30 יום ממועד הבדיקה/המצאת בדיקות עזר משלימות , ככל שיבקש כאלו., אך לא לפני קבלת חוו"ד בתחום האורתופדי, כאמור בסעיף 3 לעיל.

9.לאחר קבלת חוו"ד- יוגשו תחשיבי נזק מפורטים וריאליים- בתוך 30 יום ע"י כל צד.

לתחשיב התובע יצורף דו"ח רציפות בעבודה מהמל"ל הכולל פרטי מעסיקים, תק' עבודה ושכר ככל שנדרש צו-יתבקש מבעוד מועד.

10.הליכים מקדמיים שטרם הסתיימו, יושלמו הדדית בתוך 14 יום מהיום.