ת"א 58397-05-13

בפני בקשת הנתבע 4 לביטול פסק דין בהעדר הגנה שניתן ביום 6.4.2014.

המבקש טען כי לא נודע לו על הגשת התביעה ולא קיבל זימון להגשת כתב הגנה. עוד טען, כי לסיכויי הגנה גבוהים וצירף תצהיר לתמיכה בבקשה.

מנגד, טען התובע כי עו"ד גולנזר נרשם כב"כ של הנתבע 4 ביום 5.11.2014 וכי הנתבע 4 פנה לעו"ד כדי שייצגו כחצי שנה לפני הגשת הבקשה לביטול פסק דין. עוד טען, כי כתבי הטענות הומצאו לנתבע 4. לטענתו, בקשה לתיקון כתב תביעה נמסר לדודתו של הנתבע 4, וכתב התביעה המתוקן נמסר לנתבע 4 בעצמו ביום 6.2.2014 וכן כי החלטת בית המשפט לזכאות התובע לפסק דין בהעדר הגנה נמסרה לנתבע 4 ביום 3.5.2014 אך הוא סירב לחתום על אישור המסירה, בנוסף טען כי הודעת צד ג' נמסרה לנתבע 4 ביום 11.5.2014 והוא חתם על אישור המסירה.

בתשובתו הכחיש המבקש כי סירב לקבל את כתבי הטענות.

בבואו של בית המשפט לבחון את שאלת ביטולו של פסק דין שניתן בהעדר הוא בוחן שניים. האחד הוא את הטעם למחדלו של המבקש, והשני את סיכוי הגנתו.

מעיון באשורי המסירה עולה כי קיימים אשורים לגבי המצאת כתבי הטענות לדודתו של הנתבע 4 וכן אשור מסירה של הודעה לצד ג'. כמו כן, צורפו תצהירים לפיהם הנתבע 4 סירב לקבל כתבי טענות במספר הזדמנויות שונות. למרות הכחשת המבקש, הרי שעדכון פרטי יצוגו נעשה עוד ביום 5.11.2014 ומשכך אין הצדקה של ממש למחדלו ולו בהגשת הבקשה באיחור.

באשר לסיכויי ההגנה, שהרי מהתצהיר שהוגש, יש קושי להעריך את סיכויי ההגנה בתיק זה. ואולם, ככל שלא ייעתר בית המשפט לבקשה לביטול פסק הדין, משמעות הדבר הינה בפועל סגירת דלתותיו של בית המשפט בפני המבקש.

מקום בו טרם ניתן לנתבע יומו בבית המשפט וטרם נשמעה גרסת הנתבע לגופה, דומה כי מדובר בתוצאה קיצונית, וודאי מקום בו ניתן להורות על ביטולו של פסק הדין וזאת כנגד פסיקת הוצאות. פסיקת ההוצאות אין מטרתה עונשית, אלא שהיא באה להציב את התובע במקום בו היו אלמלא מחדלו של הנתבע 4.