ת"א 58273-02-13 חפציבה חופים בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בעמ ואח'

לפני שתי בקשות: האחת - בקשת התובעת, חפציבה חופים בע"מ, להורות לנתבע מס' 1, בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: בנק לאומי) לגלות ולאפשר עיון במסמכים שנטענה לגביהם טענת חיסיון, וזאת בהתאם לתקנות 116 ו- 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות); השנייה – בקשתם של הנתבעים 1-3 (להלן: הבנקים), ובקשה דומה מצד הנתבע 7 (להלן: "רואי החשבון") להורות על הפקדת ערובה להוצאותיהם, וזאת בהתאם לסעיף 353א לחוק החברות התשנ"ט- 1999 (להלן: חוק החברות).

בהחלטתי מיום 26.8.2015 נסקרו ביתר פירוט התביעה דנן והרקע להגשתה. לא אחזור על דברים אלה כעת, אך אציין בקצרה, כי התובעת היא חברה מקבוצת חפציבה שקרסה בשנת 2007 ומאז נמצאות בהליכי חדלות פירעון. במרכז התביעה עומדת טענת התובעת לכך שמר בועז יונה (להלן: יונה) אשר שלט בה, הוציא, או הניע אחרים להוציא, כספים שלא כדין מחשבונות הבנק של התובעת והעבירם לחברות פרטיות בשליטתו או בשליטת אביו. התובענה מופנית כנגד הבנקים בהם התנהלו חשבונות הבנק של התובעת, וכן מופנית כלפי גורמים נוספים: הדירקטורים של החברות, המבטחות של הדירקטורים, רואי החשבון והחשב. כמו כן, נתבעת חברה שהייתה בשליטת דירקטור, שאליה הועברו חלק מהכספים.

בקשת התובעת להורות על גילוי מסמכים ספציפיים (בקשה מס' 49)

במסגרת הליכי הגילוי המוקדם מסר בנק לאומי תצהיר גילוי מסמכים, תוך שהוא טוען לגבי חלק מהמסמכים שגילה כי מדובר במסמכים עליהם חל חיסיון עורך דין- לקוח. בין המסמכים שנטענה לגביהם טענת חיסיון היו מסמכים שהוגדרו כ"הנחיות פנימיות של הנתבע". הבקשה מתייחסת למסמכים אלה והתובעת מבקשת כי בית המשפט יורה לבנק לאומי להעמידם לעיונה.

מתוך תגובת בנק לאומי לבקשה עולה כי מדובר בשני מסמכים:

• סיכום של דיון אשר נערך בבנק לאומי, בנושא "עסקאות "סוף שנה" בין חברה לבין בעל מניות – הנחיות" (להלן: המסמך הראשון), אשר נחתם בידי עו"ד מירה הלר, עורכת דין המועסקת כשכירה בבנק לאומי.