ת"א 58273-02-13 חפציבה חופים בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בעמ ואח',ת"א 26619-03-13 חפציבה ג'רוזלם גולד בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון ואח'

בפני בקשה מצד התובעת בת.א. 58273-02-13, חפציבה חופים בע"מ (להלן: "חופים") והתובעת בת.א. 26619-03-13, חפציבה ג'רוזלם גולד בע"מ (להלן: "ג'רוזלם") להורות על איחוד הדיון בשתי התובענות, וזאת בהתאם לתקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").

חופים וג'רוזלם הן חברות מקבוצת חפציבה שקרסה בשנת 2007 ומאז נמצאות בהליכי חדלות פרעון. במרכזן של התביעות, עומדת טענת התובעות לכך שמר בועז יונה (להלן: "יונה") אשר שלט בחברות, הוציא, או הניע אחרים להוציא, כספים שלא כדין מחשבונות הבנק של חופים וג'רוזלם והעבירן לחברות פרטיות בשליטתו או בשליטת אביו (פעולות הוצאת כספים אלו כונו בכתבי התביעה ויכונו להלן: "פעולות הזליגה").

בשתי התובענות נתבעים הבנקים בהם התנהלו חשבונות הבנק של חופים וג'רוזלם, בנק לאומי ובנק דיסקונט בשתי התביעות, בנק איגוד בתביעת חופים והבנק הבינלאומי ובנק מזרחי טפחות בתביעת ג'רוזלם (להלן: "הבנקים"), שמהם הוצאו הכספים שלא כדין, וכן נתבעים גורמים נוספים אשר במסגרת עבודתם היו בעלי ממשק עם פעולות הזליגה (להלן: "בעלי התפקידים") - הדירקטורים של החברות, המבטחות של הדירקטורים, משרד רואי החשבון של החברות וחשב חופים. כמו כן, נתבעת חברה שהיתה בשליטת דירקטור חופים אליה הועברו חלק מהכספים.

בכתב התביעה טוענת חופים, כי פעולות הזליגה נעשו שלא על פי החובות המוטלות על עסקאות מסוג זה בחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") והבנקים בהם התנהלו חשבונות חופים ידעו, או היה עליהם לדעת, שלא ניתנו האישורים הדרושים לביצוע פעולות הזליגה על פי סעיפים 270-272, 254-256 לחוק החברות. בכך, הבנקים הפרו את חובת הזהירות כלפיה ואף הפרו את החוזה בינם לבינה, ועליהם לשאת בנזק שנגרם לחופים עקב הפרות אלו. כמו כן, מאחר שפעולות הזליגה היוו עסקאות שנערכו תוך הפרת חובת האמונים של נושא המשרה, נתונה לחופים הזכות לבטל את הפעולות לפי הוראות חוק החברות ולדרוש את השבת הכספים שנמשכו מחופים שלא כדין (טענה זו נטענה גם כלפי הנתבעת 5 (להלן: "דף חדש")).

באשר לנתבעים 4 ו-6 בתביעת חופים, מר פרדי אלגמיל ומר עידו יועז (להלן: "אלגמיל" ו"יועז" בהתאמה), חופים טוענת כי אלו ידעו על פעולות הזליגה אך לא מנעו אותן ולא דיווחו עליהן לדירקטוריון חופים ובכך פעלו בחוסר תום-לב ותוך הפרת חובת האמונים המוטלת עליהם. כלפי הנתבע 8, מר עדיה בן משה (להלן: "בן משה"), נטען כי לא פיקח על הנהלת חופים כנדרש, לא מילא אחר חובותיו כדירקטור, ובכך התרשל בביצוע החובות המוטלות עליו מכוח תפקידו. כלפי הנתבעת 7, קוסט, פורר, גבאי את קסירר – רואי חשבון (להלן: "רואי החשבון"), טענה חופים כי רואי החשבון לא פעלו כמצופה מרואי חשבון סבירים ובכך נהגו ברשלנות והפרו את חובת הזהירות כלפי חופים, וכן כי בפעולותיהם הרשלניות הם אף הפרו את החובות המוטלים עליהם מכוח הקשר החוזי עם חופים. בעבור פעולות אלה של אלגמיל, יועז, בן משה ורואי החשבון הם חייבים כלפי חופים במלוא סכום זליגת הכספים ומכח מחדליהם של אלגמיל, יועז ובן משה, קיימת לחופים אף עילת תביעה כלפי המבטחת שלהם.

תביעתה של ג'רוזלם מופנית כלפי נתבעים – חלקם זהה וחלקם שונה - ונטענות בה טענות דומות בעיקרן. תביעת ג'רוזלם כנגד הבנק הבינלאומי הראשון, בנק מזרחי טפחות, בנק לאומי ובנק דיסקונט, כמו תביעת חופים כנגד הבנקים בעניינה, מבוססת על הטענה שפעולות זליגת הכספים נעשו שלא בהתאם לחובות שמטיל חוק החברות, וכי הבנקים ידעו, או היה עליהם לדעת, שלא ניתנו האישורים הדרושים לביצוע העסקאות. כמו בעניין חופים, ג'רוזלם טוענת כי מחדלי הבנקים מקימים לה זכות לבטל את פעולות הזליגה ומקימים חבות חוזית ונזיקית של הבנקים כלפי ג'רוזלם בגין הנזקים שגרמו פעולות הזליגה.