ביטון נ' מדינת ישראל - רשות המיסים

האם זכאי התובע לפיצויים בגין חיפוש שבוצע בביתו מכוח צו חיפוש ובגין עיכובו לחקירה במשרדי רשות המיסים? 

רקע וטענות הצדדים

1.התובע הינו הבעלים של חברת מ.ב.מ.ב נכסים בע"מ (להלן: החברה) אשר מפעילה מכון טסטים ומוסך. החברה הגישה בקשה לפיצויים למס רכוש בגין היעדרות עובדים במבצע "עופרת יצוקה". נוכח חשד רשויות המס בנוגע לאמיתות התביעה החלה חקירה סמויה (במהלך בירור התביעה הסתבר כי החקירה נגעה גם לעסקים אחרים אשר הגישו תביעות באותה עת על ידי אותו רואה החשבון שטיפל בחברה). על רקע אותה חקירה בוצעו פעולות חקירה אשר הובילו את חוקרי המס בבוקרו של יום 13.2.11 להגיע לביתו של התובע.

לטענת התובע החוקרים הגיעו לביתו במטרה זרה "באירוע הטרדה מבוים אשר כל מטרתו להשפיל ולבזות את התובע בכדי להובילו למצב נפשי בו ימסור מידע מפליל על צד ג'" (סעיף 15 לכתב התביעה). לטענתו רצון רשות המיסים להגיע לממצאים ביחס לרואה החשבון הובילה אותם לבצע חיפוש שלא לצורך בביתו ואף להטעות את בית המשפט אשר נעתר לצו החיפוש.

על בסיס הנחה זו תיאר התובע את המקרה כהגעה לביתו בעלות השחר ביום 13.2.11 בשעה 05:00 לערך והתעוררותו למשמע דפיקות חזקות. לטענתו סרב לחיפוש ללא צו חיפוש ולאחר מספר דקות דפקו החוקרים בשנית ושברו את שמשת הדלת. לטענתו ביצעו חיפוש בידיעה כי אין כל מידע בבית וזאת כדי להטרידו וממניעים זרים.

על בסיס טענות אלו נטען כי נגרמה לתובע עגמת נפש, נזק לרכוש ועלויות נלוות בשיעור כולל של 50,000 ₪. עוד נטען כי התובע נעצר ונלקח לחקירה ללא כל עילה ומול שכניו וכי פעולה זו גרמה לו לנזקים תדמיתיים המהווים עוולה של לשון הרע המזכה אותו בפיצוי נוסף בסך של 100,000 ₪.

2.התביעה הוגשה תחילה גם באופן אישי כנגד שני חוקרים ברשויות המס, אורן צופי שהיה שותף לביצוע החיפוש והממונה עליו. לכתב ההגנה צורפה הודעה לפי סעיף 7ב' לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) בדבר קיומה של חסינות עובד ציבור וכן הוגשה בקשה לדחיית התביעה על הסף כנגד החוקרים. לאור החלטות בית המשפט הסכים התובע לקבל את טענת החסינות והתביעה כנגד החוקרים נדחתה ביום 7.10.15.

יוער כי העובדה שהתובע קיבל את הודעת החסינות משמעותה שהחוקרים ביצעו את הפעולות תוך כדי מילוי תפקידם השלטוני. הודעת החסינות קובעת כי החוקרים פעלו בתחום ההרשאה החוקית מכוח הסמכויות הנתונות להן והחיפוש בוצע על בסיס צו שיפוטי, ולא מתוך כוונה לגרום נזק או שוויון נפש כלפי אפשרות גרימתו. בנסיבות המקרה הנדון, רוב טענות התובע סותרות את הנטען בהודעת החסינות ולמעשה קבלתה שומטת את הקרקע תחת תביעתו.

3.לגופו של עניין טוענת המדינה כי מאחר והחוקרים פעלו במסגרת הרשאה חוקית ומכוח צו שיפוטי מוקנית לה חסינות מכוח סעיף 3 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) הקובע:

"אין המדינה אחראית בנזיקים על מעשה שנעשה בתחום הרשאה חוקית, מתוך אמונה סבירה ובתום לב בקיומה של הרשאה חוקית; אולם אחראית היא על רשלנות שבמעשה."