ת"א 58212-02-13 מינהל מקרקעי ישראל/אגף תכנון ופי נ' דניאל

התובענה בפני מייחדת עצמה לפינוי בית כנסת בשם "כתר התורה".  

מבוא ואקדמות מילין;

1. אפתח ואציין – כי פסק דין הנוגע לפינוי בית כנסת – ככל בית תפילה, הינו פסק דין בעל רגישות מיוחדת וזאת, בשל המעמד הרם לו זכו בתי כנסת במסורת היהודית, אשר עליהם נאמר "אם אין בתי כנסיות ובתי מדרשות, אין הקב"ה משרה שכינתו בעולם" (פרשת אסתר רבה פתיחתא יא).

    

   אלא, שמעמד ניכר זה אין בו בכדי להקים חסינות מפני הריסה וקל וחומר מפני פינוי ויפים לעניין זה דברי כבוד השופט אליקים רובינשטיין בבג"ץ 7710/05 בר חן נ' ראש-ממשלת ישראל, פ"ד נט(2) 927 (2005):

   "בית הכנסת במסורת היהודית איננו אך בית תפילה אלא גם מרכז קהילתי ומוסד חינוכי ולימודי חשוב. מאז חורבן המקדש היה בית הכנסת ל'מקדש מעט', ביטוי הלקוח מדברי הנביא יחזקאל (יחזקאל, יא, טז). בית הכנסת מילא את תפקידו לתורה, לקהילתיות ולאחדות, לשמחה ולהבדיל ליגון, וכמובן לתפילה – מקדש מעט כמשמעו. חוות-הדעת ההילכתיות אינן זהות, אף כי הצד השווה שברובן, דומני, הוא העדפה לאי-הריסה ולהסדרי שמירה במקום, והריסה – למסכימים לה בנסיבות – היא בלית ברירה ותוך הסדר הילכתי של הפקעת קדושה מבית הכנסת" (שם, מעמ' 937) (ציטוט מתוך תא"ק 9537-04-11 – עמותת בית התנועה להסתדרות פא"י בני ברק נ' מאירוביץ (14.2.15)(להלן: "פרשת עמותת בית התנועה").

    

   וכן, דברי בית המשפט בפרשת עמותת בית התנועה ולפיה : "פני הדברים אינם שונים כשתוצאתה של אכיפת החוק היא שלילתו ממאמין, בן כל דת, את כוחו להתפלל במקום פלוני, שאותו הוא תופס שלא כדין. אם תאמר אחרת, נמצאת קובע כי כל יחיד, בזכותו של מעשה-תפילה, קונה לעצמו את הכוח המשפטי לשלול מבעל הנכס את זכותו הקנינית. אין זה מתקבל על הדעת".

   (ראו גם - המ' 440/61 עזבון המנוח מורגנשטרן נ' ישועה, פ"ד טו 1925 (1961); ע"א 288/81 קרן תורה ועבודה נ' אגודת בית כנסת שנת הנצחון עולי אירן, פ"ד לח(4) 533 (1984); רע"א 2735/99 עמותת בית הכנסת לספרדים בשכונת אבו תור בירושלים נ' אורנשטיין, פ"ד נה(3) 433 (2001)).

    

   מצאתי לפתוח באמור הואיל והנני מוצאת להקדים אחרית לראשית ולציין כי בלב כבד ועם כל הקושי שבדבר, הרי שבמקרה בפני, בשים לב לחשיבות זכות הקניין אשר עומדת מנגד, אין מנוס מלהורות על פינוי בית הכנסת מושא התביעה בבחינת "ייקוב הדין את ההר".

    

   הנני מוצאת להוסיף ולהדגיש כי לא מונחת בפני בית המשפט תביעה למתן סעד הריסה לבית הכנסת, אלא שהסעד המונח לפתחו, נסב על סילוק יד מבית הכנסת והשבת החזקה בו לידי הבעלים, אשר לאחר קבלת הסעד נשוא התביעה – יעשו בו ככל העולה על רוחם ומצפונם.

    

   העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת: