ת"א 58165-01-14 שלמה תחבורה (2007) בע"מ נ' כלכלית ירושלים בע"מ ואח'

בתיק זה תואמה פגישת מהו"ת ליום 4.6.15, אצל מגשרת המהו"ת עו"ד עדה שמיר-אורביטו.

לפגישה התייצב ב"כ התובעת, ללא נציג מטעם התובעת. מטעם הנתבעים התייצבו סמנכ"ל בחברת האם של נתבעת 1, מנכ"ל נתבעת 2 וב"כ נתבעות 1 ו- 3.

בהעדר נציג מטעם התובעת, כנדרש בתקנה 99ז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקסד"א), החליטה המגשרת שלא לקיים את פגישת המהו"ת, והגישה בקשה לפסיקת הוצאותיה בשל אי התייצבות כדין מטעם התובעת. המגשרת ציינה בבקשתה, שלגבי נתבעת 3, המבטחת, היא הסתפקה בהתייצבות בא כוח, לאור תקדימים משפטיים שעמדו לפניה. עם זאת, היא סברה שנוכחות נציג מטעם התובעת נחוץ לקיום הפגישה, וזאת גם אם התובעת נוהגת, כדבר שבשגרה, להתייצב ללא נציג לפגישות מהו"ת המתקיימות אצל מגשרי מהו"ת אחרים. לכל הפחות, טוענת המגשרת, היה על ב"כ התובעת ליידע אותה שבכוונתו להתייצב בחסר, באופן שהיה מאפשר לה למזער נזקים, או לפחות, להנחות אותו להפנות בקשה מתאימה לביהמ"ש.

בתגובת התובעת נטען שהתובעת היא חברה בע"מ והיא "מעין מבטחת ומוחזקת כמבטחת" המבטחת את רכביה, "אשר נפח פעילותה גדול מכמה וכמה חברות ביטוח במשק". לטענתה, בהליכי מהו"ת אחרים שבהם נטלה חלק, מעולם לא נדרשה התייצבות נציג, ודי היה בזמינות טלפונית של נציג ובהצהרת בא כוחה שיש לו את מלוא הסמכויות. במקרה דנן, התייצב ב"כ התובעת, המייצג אותה באופן רציף ודרך קבע, כשבידיו מלוא הסמכויות. בנוסף, אמנם לא נמצא נציג רלוונטי שיוכל להיות זמין בטלפון במהלך פגישת המהו"ת, אך הייתה זמינות לאשר כל הצעה לפשרה או להסדר דיוני שהייתה עולה. כשהפנה ב"כ התובעת את תשומת לב המגשרת לכך שגם מטעם המבטחת לא התייצב נציג, השיבה המגשרת שבקשר לחברות ביטוח יש להקל במעט, וסירבה לקיים את הפגישה ללא נציג מטעם התובעת, גם לאחר שהוסבר לה שגם התובעת היא מעין מבטחת המעניקה כיסוי ביטוחי לרכביה. לטענת התובעת, במיוחד כשמדובר בפגישת מהו"ת, שהיא פגישת היכרות ראשונית, אשר לא ברור אם תתגבש לכלל הליך גישור, לא היה מקום לחייב התייצבות נציג. לחיזוק טענותיו מפנה ב"כ התובעת את ביהמ"ש ללשון תקנה 99ז(ב) לתקסד"א. תקנה זו קובעת כי: "היה בעל הדין מדינה או תאגיד, יתייצב לפגישת מהו"ת נציג מטעמו שהוא בעל תפקיד הבקיא בפרטי התובענה ומוסמך להחליט בדבר העברת התובענה לגישור, ורשאי הוא להתייצב עם פרקליט מטעם בעל הדין". לטעמו של ב"כ התובעת, בתקנה אין הגדרה ממשית ל"נציג", כך שפרשנות תכליתית מאפשרת לקבוע שאם מדובר בעו"ד הבקיא בפרטי התובענה, מייצג את התאגיד דרך קבע ועומד בקשר רציף עם מנהליו, אזי גם הוא יוכל להתייצב לפגישת המהו"ת על תקן של נציג.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה החלטתי לחייב את התובעת בתשלום הוצאות למגשרת בגין אי התייצבות כדין, אך על הצד הלא גבוה שנהוג לפסוק במקרים של אי התייצבות כנ"ל. זאת מן הנימוקים שיפורטו להלן.

ראשית, יש לדחות את הפרשנות שמנסה להעניק ב"כ התובעת ללשון תקנה 99ז(ב) לתקסד"א. לשון התקנה בהירה, והיא קובעת שכאשר מדובר בתאגיד, קיימת חובת התייצבות של נציג שהוא בעל תפקיד בתאגיד (בקיא ומוסמך). בנוסף לנציג, רשאי להתייצב לפגישה גם בא כוח, אך אין חובה לעשות כן. הוראת התקנה ברורה הן מהבחינה הלשונית (הפורמליסטית), הן בהשוואה להוראת תקנה 99ז(א) רישא הקובעת הוראה מקבילה לבעלי דין שאינם תאגיד והן עפ"י הרציונל התכליתי העומד בבסיס הליך המהו"ת. הליך המהו"ת אינו הליך משפטי, אלא הליך חיצוני ושונה מימנו, שמטרתו לאפשר לצדדים להיפגש ולדון בחילוקי הדעות הקיימים ביניהם באופן ישיר ובלתי אמצעי, באמצעות מגשר/ת ניטרלי/ת, על מנת לבחון את מכלול ההיבטים של חילוקי הדעות, לא רק מן הבחינה המשפטית, אלא גם מן הבחינה הרגשית, הכלכלית, האישית, החברתית וכו' (הכל בהקשר למיהות הצדדים ולנושא הסכסוך). לשם כך מתייצבים הצדדים (בעצמם) לפגישת המהו"ת, אשר בסופה הם מחליטים האם ברצונם להמשיך להליך גישור שבמסגרתו יבדקו האם יוכלו להגיע להסכמות ביניהם, באופן שייתר את ההליך המשפטי, או שמא, לדעתם, באותו מקרה, אין מנוס מניהול הליך כזה. לשם כך, נקבעה בתקסד"א באופן מפורש חובת התייצבות של בעל הדין עצמו (או של נציג מטעמו, כשמדובר בתאגיד), מתוך הנחה שאלה יכולים להתייחס למכלול ההיבטים הרלוונטיים, ולא רק להיבט המשפטי, שעליו, או בעיקר עליו, אמון בא כוחם. בהמשך לאמור לעיל, נדחית טענת ב"כ התובעת, שדווקא בשל כך שמדובר בפגישת המהו"ת, שהיא פגישה "ראשונית" אשר כלל לא ברור האם תבשיל לכדי הליך גישור, יש להקל בהוראה המחייבת התייצבות נציג.

טענת ב"כ התובעת כי הוא נוהג להתייצב דרך קבע לפגישות מהו"ת ללא נציג מטעם התובעת, אין בה כדי לרפא את הפגם שנפל בהתייצבות החסרה. מהאמור בבקשה ובתגובה עולה שהתובעת לא התייצבה בעבר באופן חסר אצל המגשרת בתיק זה, ובא כוחה לא היה רשאי להניח שהיא תאשר את התייצבותו באופן זה. ככל שהתאפשר לב"כ התובעת להתייצב בעבר ללא נציג אצל מגשרי מהו"ת אחרים (ב"כ התובעת לא פירט באילו תיקים נהג כך ולפני אילו מגשרים התייצב באופן הזה), אני מורה לממונה על המהו"ת (בבימ"ש זה ובהנהלת בתי המשפט), לבחון את העניין כנדרש, ולחדד למגשרי המהו"ת את הוראות התקנות הדורשות חידוד.

אודה, לא הבנתי את טענת ב"כ התובעת כי "לא הייתה אפשרות באותו הרגע לאפשר לנציג מטעם מחלקת התביעות (לרבות לא ראשת המחלקה וסמנכ"ל תביעות) להיות זמין לישיבה זו באופן טלפוני, אך הייתה זמינות לאשר כל הצעה שהייתה עולה" (ראו, למשל: סע' 9 לתגובת התובעת). האם היה נציג שהיה זמין טלפונית במהלך פגישת המהו"ת או לא נמצא נציג כזה? למיטב הבנתי, לא נמצא נציג כזה, ולפיכך לא מצאתי לנכון להתייחס בהחלטה זו למצב היפותטי כנ"ל.

ב"כ התובעת מבקש להשוות את התייחסות המגשרת לתובעת, להתייחסותה אל נתבעת 3 לעניין אי התייצבות נציג. בעניין זה אומר את הדברים הבאים: ראשית, מעולם לא הוענק פטור גורף לחברות הביטוח להתייצב לפגישת מהו"ת עם נציג, ומגשרי המהו"ת אינם רשאים להעניק פטור כזה על דעת עצמם. אכן, במקרים מסוימים העניק ביהמ"ש פטור לנציגי חברת הביטוח, אך הדבר נעשה בעקבות בקשה מסודרת שהוגשה לביהמ"ש מבעוד מועד וטרם קיום פגישת המהו"ת, וזאת לאחר בחינת התיק הרלוונטי שבו הוגשה הבקשה. מבחינה זו, שגתה המגשרת בכך שלא עמדה גם על הדרישה להתייצבות נציג מטעם נתבעת 3, למרות שלא הוגשה לביהמ"ש בקשה מוקדמת בעניין. שנית, לא שוכנעתי שיש להתייחס אל התובעת כאל "מעין מבטחת" לעניין התייצבות נציג לפגישות המהו"ת. עיון במה שנכתב ע"י התובעת עצמה על אופייה מעלה שפעילותה העיקרית אינה במתן ביטוח אלא בפעילות עסקית של השכרת רכבים הנמצאים בבעלותה (כך, למשל, בכתב התביעה), וזאת גם אם במסגרת פעילות זו, היא מבטחת בעצמה את רכביה.