ת"א 58101-03-14 תשובה ואח' נ' יוניון מוטורס בע"מ ואח'

הבקשה

1. לפני בקשת התובעים לתיקון כתב תביעתם. לטענת התובעים בעקבות החלטת ביהמ"ש מתאריך 22.6.15, בה שלל ביהמ"ש מהתובעים את בקשתם לפיצול סעדים, הוגשה בקשתם דנא לתיקון כתב התביעה. לטענתם, התביעה הוגשה במקורה בשל הפרת התחייבויות המשיב בדבר המשך ביטוחי רכב של לקוחות המשיבה וסוכנויות המשנה שלה באמצעות המבקשת. כפועל יוצא, הוגשה התביעה במקורה לסעדים של צו מניעה וצו עשה בשל מניעת המשך הנזקים ולאכיפת התחייבויות המשיבים כלפי המבקשים ומניעת החבלה בעסקי המבקשים.

מאחר וסעדים אלה מובילים גם לסעדים כספיים, ובעקבות דחיית הבקשה לפיצול סעדים, תוך הותרת אפשרות להגיש בקשה לתיקון התביעה, כימתו המבקשים את נזקיהם הכספיים במסגרת כתב התביעה המתוקן והעמידו אותו על הסך של 3 מיליון ₪.

2. לצורך התיקון גופו, התובעים סמכו ידם על תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סד"א") לעניין זכות התיקון, העומדת לבעלי דין המבקשים את התיקון ברוחב לב על פי פסיקת ביהמ"ש העליון, ככל שיש בתיקון כדי להעמיד להכרעה את השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת. עוד ציינו, כי התיק מצוי בשלב מקדמי בטרם הוגשו לתיק ראיות. עוד ביקשו, שלא לחייבם בהוצאות בגין התיקון המבוקש.

3. כאן המקום לציין, כי התובעים לא צרפו לבקשתם המקורית את כתב התביעה המתוקן ואף לא פרטו במסגרת בקשתם באופן מפורט ופרטני מהם התיקונים המבוקשים לביצוע. לפיכך, פנו המשיבים בבקשה לצירוף כתב התביעה וזה אמנם צורף בהמשך להחלטת ביהמ"ש בעניין.

תגובה לבקשה

4. המשיבים מתנגדים מכל וכל לבקשת התיקון באשר עסקינן לטעמם בכתב תביעה חדש לחלוטין במסווה של "תיקון כתב התביעה", בהיותו של האחרון מעלה טענות, עובדות, עילות וסעדים חדשים שאינם נובעים מעילת התביעה המקורית, והכל בשיהוי ניכר ובחוסר תום לב, בניגוד ובסתירה לגרסה העובדתית שעלתה במסגרת כתב התביעה המקורי ותוך הרחבת חזית המחלוקת שבין הצדדים ופגיעה בזכויות דיוניות ומהותיות של המשיבים. לפיכך, עתרו לדחיית הבקשה, כמו גם ההליך, תוך מתן אפשרות להגשת תביעה חדשה ככל שהתובעים יבקשו לעשות כן וחיובם בהוצאותיהם. לחלופין טענו, כי ככל שיותר התיקון, כי אז יש לאפשר רק הוספת סעדים כספיים הנובעים מעילת התביעה המקורית, כשגם אז יש לחייבם בהוצאות הנתבעים ולחילופין חילופין טענו, כי ככל שיותר לתקן את כתב התביעה כפי שהתבקש, כי אז על התובעים לשאת במלוא הוצאות הנתבעים עד לאותה עת, בסכום העומד על 56,312.5 ₪.

5. המשיבים הפנו את ביהמ"ש באמצעות השוואת כתבי התביעה זה המקורי וזה המתוקן בגרסת "עקוב אחר שינויים", לתיקונים מרחיקי הלכת שהתבקשו בפועל בכתב התביעה המתוקן, לרבות לעניין התיקון העובדתי המציין בכתב התביעה המקורי, כי היתה התחייבות חוזית בין המשיבה 1 לתובעים, וזו הופרה ביוזמת מר דגמי (אבי גרושתו של התובע, בהמשך להליכי גירושין בין התובע לגרושתו), כאשר סיפור עובדתי זה משתנה בכתב התביעה המתוקן ולפיו בשנת 2005 נכרת כביכול חוזה חדש בין המשיב 2 למר דגמי במסגרת עסקה לרכישת מניותיו בנתבעת 1 מכוחו הסכים מר דגמי לוותר על תמורה גבוהה יותר בתמורה למתן התחייבות בלתי חוזרת מצד הנתבע 2, לפיה התובעים יהיו זכייני הביטוח של הנתבעת 1 וסוכנויות המשנה שלה, היינו טוענים עתה לקיומו של חוזה לטובת צד ג' (התובעים) משנת 2005 בין מר חורש למר דגמי, שהינה טענה עובדתית חדשה שלא נטענה בכתב התביעה המקורי, וחמור מכך, אף לא מצאה ביטוי בתצהיר שצורף לבקשה לתיקון כתב התביעה המקורי.

6. מעבר לתיקון הסיפור העובדתי, התבקשו במסגרת כתב התביעה המתוקן גם עילות תביעה חדשות וסעדים חדשים שלא בא זכרם בכתב התביעה המקורי, המתייחס לביטוחי חיים של עובדי הנתבעת 1

והתווסף עובדתית לכתב התביעה המתוקן ומכוחו עתרו לסעד של צד חדש של "אובדן רווח בגין ביטוחי חיים" בסכום שהוערך על ידם בסכום של 1,890,000 ₪. בכך כאמור, יש כדי להפוך את כתב התביעה לכתב תביעה חדש לחלוטין, להבדיל מהצורך המצומצם לצרף סעד כספי לכתב התביעה המקורי.

7. המשיבים אף הפנו לכך, כי במסגרת השאלות אותן על ביהמ"ש לברר בבקשה לתיקון כתב תביעה, יש לבחון האם אמנם התיקון מבקש להכריע בשאלות שהן באמת אלו ששנויות במחלוקת; כך גם יש לבחון את אינטרס המשיב שלא תורחב יריעת המחלוקת; את השלב שבו מצויים ההליכים ועיתוי הגשת הבקשה; את התנהגות בעלי הדין עובר לבקשה, לרבות נושא השיהוי וחוסר תום הלב; נושא גרימת ההכבדה וסרבול ההליך המשפטי ולבסוף, יש להתחשב באינטרס הציבורי בדבר יעילות ההליכים.