ת"א 5802-03-15 סימון נ' טפחות ואח'

בפניי בקשה למתן סעד זמני לצורך עיכוב הליכי מימוש משכנתה של דירת מגורים.

לאחר שעיינתי בכל שהובא בפניי לא מצאתי לנכון להורות על מתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד.

מעיון בתיק עולה כי זירת היריבות המשפטית בין הצדדים הייתה פעילה במשך מספר שנים עד להגשת התובענה והבקשה למתן הסעד הזמני, ובמצב דברים זה נטל השכנוע הרובץ על המבקשים לצורך מתן הצו במעמד צד אחד, גבוה ומשמעותי יותר, ובכלל זה עליהם להראות, ולו על פני הדברים, כי הדיון במעמד צד אחד הינו חיוני לצורך המטרה שלשמה מבוקש הסעד הזמני.

מעיון בבקשה לא ניתן לשלול את האפשרות כי עיתוי הגשת הבקשה נגוע בשיהוי של ממש.

מעבר לכך, ספק בעיני עד כמה עומדות למבקשים ראיות מהימנות לכאורה המצדיקות את מתן הצו במעמד צד אחד, עד כמה שבחינתן נדרשת בשלב זה של ההליך המשפטי.

המבקשים העלו כנגד המשיבים טענות למעשי תרמית, עשיית מצגים כוזבים, הגשת דיווחים כוזבים ללשכת ההוצאה לפועל, שימוש במסמכים מזויפים, ובכלל זה שימוש במסמכי משכתנה מזויפים (הגם שאינם חולקים כי נטלו הלוואות משכנתה), ועוד, כדי לקדם את מימוש המשכנתה על דירת המגורים ולנשלם מהדירה, אלא שטענות חמורות אלה נטענו, ברובן המכריע, באופן כללי, שלא לומר סתמי, ללא פירוט עובדתי של ממש, וללא צירוף אותם מסמכים מזויפים שלפי הטענה נעשה בהם שימוש על ידי המשיבים, הגם שבנסיבות העניין המדובר במסמכים מהותיים. כל שצורף לבקשה הינם תדפיסים של תיק הוצאה לפועל לשנים 1996-2009, ופסק דין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע המחזיק עמודים רבים שאינו רלבנטי לגבי המשיבים.

המשיבים יגישו תגובות מטעמם לבקשה בתוך 10 ימים ממועד המצאת הבקשה ההחלטה.

המזכירות תודיע לצדדים כנגד אישורי מסירה כדין.

ניתנה היום, ט"ו אדר תשע"ה, 06 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.