ת"א 57917-01-13 פישר נ' עוז בע"מ ואח'

התובע רכש ביום 29.11.12 ממגרש מכוניות של חברת רכב אפי את עוז בע"מ, רכב מסוג טויוטה ורסו, מ.ר. 77-169-29, שנת ייצור 2010 (להלן – הרכב).

הרכב נרכש תמורת תשלום בסך של 85,000 ₪ בתוספת מסירת רכב שהיה שייך לתובע מסוג מזדה 626, שנת ייצור 2000.

בחוזה המכירה ניתנו התחייבויות מצד החברה המוכרת ביחס למתן אחריות והוצאות תיקון רכיבים מסוימים. כן צוין, כי הרכב לאחר תאונה מצד ימין.

לטענת התובע בכתב התביעה, החברה שמכרה לו את הרכב ובעליה, אפרים בן כליפא, רימו אותו בכך שנאמר לו כי הפגיעה בצד ימין של הרכב הינה פגיעה קלה וזניחה, כזו שאינה מצדיקה הפחתה במחיר הרכב ממחיר המחירון. כן נאמר לו כי הרכב נרכש מבעליו הקודם.

קודם לרכישת הרכב, בדק התובע את הרכב במכון לבדיקת רכבים של הנתבעת המצוי בנתיבות.

לטענת התובע בכתב התביעה, הממצאים בטופס הבדיקה לא תאמו את מצבו האמיתי של הרכב. בנוסף, הבוחן מטעם הנתבעת החמיר את הדברים באמירות מטעות וכוזבות אודות מצב הרכב. בכלל זאת נאמר לתובע על ידי הבוחן, כי מדובר ברכב תקין ללא כל "פגיעת שסי".

לטענת התובע, הוא שילם עבור הרכב סך של 106,000 ₪ המהווה הנחה של 3,500 ₪ בלבד ממחיר המחירון. התמורה שולמה כאמור בסך של 85,000 ₪ בתוספת רכב מזדה, אשר לפי טענת התובע ערכו הועמד על ההפרש בין התמורה שנקבעה בסך של 106,000 ₪ לבין הסך של 85,000 ₪ ששולם.

עוד טוען התובע בכתב התביעה, כי מאוחר יותר גילה שמצבו של הרכב חמור בצורה ניכרת ממה שהוצג בפניו בעת רכישתו. בכלל זאת הסתבר לתובע מבדיקת הרכב במכון בדיקה אחר, כי טופס הבדיקה מטעם הנתבעת אינו תואם את המציאות וכן התחוור, כי מדובר ברכב שעבר תאונה משמעותית בגינה הוכרז הרכב כ"אובדן להלכה" ובעליו קיבל את מלוא ערכו מחברת הביטוח בכפוף להעברת שרידי הרכב.

לכתב התביעה צרף התובע חוות דעת של שמאי לפיה ערכו של הרכב הינו 40% בלבד ממחיר המחירון.