ת"א 57821-11-16 ציון נ' פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ ואח'

1.לפני בקשה לחיוב המשיבות לגלות הסכם שבין המשיבות לבין משה הרוש (להלן: "ההסכם עם הרוש") אשר שנזכר בכתב ההגנה, נוכח סירוב המשיבות לגלותו.

ביסוד הבקשה, תביעה כספית שהגיש המבקש כנגד המשיבות ומנהל המשיבה 1 שעניינה היזק, השמדה והריסת מיטלטלין והסגת גבול, בטענה כי המשיבות ו/או מי מהן הרסו ביום 13.3.2016 מבנה ברח' נתיבות 39א' בשכונת הארגזים בתל אביב, בו החזיק, לטענתו, משנת 1991, התגורר לסירוגין ועבד. בגדרה של התביעה נתבע פיצוי בגין המבנה שנהרס באירוע על תכולתו, אובדן הכנסות המבקש והוצאות משפט.

2.המבקש עותר לגילויו של הסכם עם הרוש, אשר על פי הנטען בבקשה התגורר ברח' נתיבות 37, כ- 500 מטרים מביתו של המבקש, קיבל פיצוי כספי מהמשיבות והתפנה מרצון. לטענת המבקש, ההסכם עם הרוש אוזכר בכתב ההגנה שהוגש על ידי המשיבות ולפיכך, בהתאם לתקנה 114 ותקנה 120 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"), קמו לו הזכות לגילויו.

מוסיף המבקש וטוען כי מגילויו של הסכם זה נגזר מעמדו כבעל זכות בקרקע, וזאת לאור טענת המשיבות כי מר הרוש לא היה בעל זכות בקרקע, התפנה מרצון וקיבל פיצוי. לטענת המבקש בהיותו שכנו של מר הרוש, הוא בעל אותו מעמד משפטי כלפי המשיבות כמו שכנו.

עוד טוען המבקש כטעם לגילוי ההסכם עם הרוש, כי בציוד ששימש להריסת המבנה של הרוש, הרסו המשיבות את המבנה שלו.

3.המשיבות מתנגדות לבקשה וטוענות להיעדר רלבנטיות לתוכן ההסכם עם הרוש למחלוקת בתיק זה. לטענת המשיבות בתגובה שהגישו, המבנה של המבקש נהרס בשנת 2012 בצו מנהלי של עריית תל אביב. המבנה של הרוש, נהרס בהסכמתו של הרוש. המחלוקת בתיק זה אינה נוגעת להריסת המבנה של הרוש, ואין כל רלבנטיות לתוכנו של ההסכם עם הרוש לתביעת המבקש שעילתה נזיקית, למעט סיפוק סקרנותו של המבקש בנוגע לתנאים המסחריים שבין המשיבות לבין הרוש.

מוסיפות המשיבות וטוענות כי אזכור עצם קיומו של ההסכם עם הרוש בכתב ההגנה, להבדיל מתוכנו, נועד להסביר את הימצאות הטרקטורים של המשיבות בשטח, אין בכוונתן לעשות שימוש במסמך זה בהגנתן ואי הצגת תוכנו למבקש לא יפגע ביכולתו להוכיח את תביעתו .

עוד נטען בתגובת המשיבות כי ההסכם עם הרוש מהווה סוד מסחרי חסוי, מכוח חוק העוולות המסחריות, בהיותו נוגע לצד שלישי החפץ שפרטיו של ההסכם עמו יישמרו מגילוי. בנוסף נטען כי מדובר בהסכם פרי מו"מ עם פולש למקרקעין וחשיפתו לפולשים אחרים ישמש בידם ככלי ניגוח בהליכים משפטיים אחרים ויגרום למשיבות נזק מסחרי, וגם מטעם זה מבוקש לאסור את גילויו.

4.המבקש הגיש תשובה בה חזר על בקשתו. בתשובתו מאשר המבקש כי התביעה שהגיש היא לפיצוי בגין גרימת נזק ממוני למבנה ולתכולה של מבנה שבבעלותו ובאחזקתו בשכונת הארגזים, טוען המבקש לרלבנטיות ההסכם המבוקש, וכי המשיבות פיצו את כל הדיירים בשכונה, למעט אותו, אף שמעמדו הוא כמעמד אחרים שפוצו.

דיון והכרעה

5.אקדים ואומר, בחנתי את טענות הצדדים וראיתי לדחות את הבקשה;

6.תקנה 114 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת: "מסמך שנזכר בכתבי טענותיו של בעל דין או בתצהיריו, רשאי בעל דין אחר לדרוש ממנו, בכל עת, בכתב לפי טופס 13, שיראה לו או לעורך דינו את המסמך לעיון ולהעתקה".

ההליך המשפטי האזרחי מתנהל ב"קלפים פתוחים". נקודת מוצא העקרונית לעניין גילוי ועיון במסמכים היא גילוי מרבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת, לשם חשיפת האמת וקיום דיון הוגן בו ניתן יהיה לפרוש את מלוא התשתית הראייתית הרלוונטית ולתת לכל צד אפשרות להתמודד באופן ראוי עם טענות הצד שכנגד (רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ (פסקאות 9-7) (15.10.2008); רע"א 4234/05 בנק המזרחי נ' פלץ (פסקה 6) (14.8.2005)).

7.עם זאת הגילוי והעיון אינם מוחלטים.

בהתאם לתקנה 120 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי: "בית המשפט או הרשם לא יתן צו למסירת שאלון או לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים, אלא אם כן היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן או כדי לחסוך הוצאות..." ובשיקול דעת בית המשפט שלא לחייב גילוי מסמכים כשאינם דרושים לשם דיון הוגן בתביעה וכאשר הגילוי עלול לסבך את בירור התביעה ללא צורך.

יש והגילוי והעיון ייסוגו בפני ערכים ואינטרסים נוגדים. כך לנוכח קיומו של חיסיון (סטטוטורי או הלכתי); כשקיימת תשתית מינימלית שהגילוי המבוקש יפגע בסוד מסחרי; מקום שקיים חשש לפגיעה בפרטיות, עת מדובר במידע הנוגע לאדם זר להתדיינות המשפטית (ראו; רע"א 4781/12 י.מ. עיני קונדיטוריה בע"מ נ' בנק לאומי בע"מ (6.3.2013); ע"א 3638-03 ביטום תעשיות פטרוכימיות בע"מ נ' כמופרן-ישראל בע"מ (16.09.2003); ע"א 3542-04 פלוני נ' פלונית (20.6.2005)).

8.המבחן המרכזי לבחינת השאלה האם להתיר גילויו של מסמך הוא מבחן הרלבנטיות והיות המסמך המבוקש רלוונטי למחלוקת על פי כתבי הטענות. תנאי זה עולה מלשונה של תקנה 120(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעת כי לא יינתן צו לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים אלא אם יש צורך בכך "כדי לאפשר דיון הוגן, או כדי לחסוך בהוצאות" (רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ (פסקה 7) (15.10.2008)).