ת"א 5781-10-14 היקרי נ' עוקשי

דין הבקשה לביטול פסק-הדין להתקבל.

פסק-הדין ניתן על יסוד תצהיר שליח, לפיו מסר בבית המבקש את כתב התביעה לבנו של המבקש, עמרי עוקשי, הגר בבית המבקש, לאחר שזה שוחח עם המבקש וקיבל הוראה שלא לחתום על אישור המסירה. השליח לא התייצב להיחקר על תצהירו, והמשיב נימק זאת בנסיבות אישיות של השליח – נימוק שלא הובא לו כל תימוכין.

המבקש מכחיש את סיפור הדברים, ובחקירתו היום נתן הסבר אחר למקור ידיעתו אודות התביעה – לאחר מתן פסק-הדין – לאמור: בעת ביקור במזכירות בית משפט (אחר) לצורך תיק אחר, ביקש לדעת אילו תיקים אחרים מתנהלים נגדו, ומשם קיבל את המידע. הסבר זה אמנם עמום, ואינו מסתבר, אלא אם לוקחים בחשבון את האפשרות כי המבקש טעה בין מזכירות בית משפט למזכירות לשכת ההוצאה לפועל – שם סיפורו הופך פתאום סביר בהרבה. מכל מקום, איני נזקק להסבר חלופי זה, שכן חרף היותו בלתי מסתבר, אין הוא מופרך לחלוטין, והוא נותר בגדר האפשר.

מקום בו גרסת המשיב – מפי השליח – לא הועמדה במבחן החקירה הנגדית, הרי שגרסת המבקש לעיקר המחלוקת, דהיינו: שאלת המסירה, נותרה כגרסה יחידה, ומשזו לא הופרכה – שכן, כאמור, טענתו החלופית למקור ידיעתו אודות התביעה נותרה בגדר האפשר, הרי שיש לאמצה, וכפועל יוצא – לבטל את פסק-הדין מחמת הצדק.

אוסיף במאמר מוסגר, כי לא נעלמה מעיני הוראת תקנה 522(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, והשלכותיה האפשריות על ענייננו, אולם המשיב לא טען לתחולת התקנה, ואין מקום שבית המשפט יהיה לו לפה, במיוחד מקום בו מדובר בבעל דין שהוא עורך-דין; ולמעלה מכך, הרי שנוכח כתב התביעה עצמו, שעל חלק מהבעייתיות בו עמד ב"כ המבקש בסיכום טענותיו, דומה שיהא זה צודק לבטל את פסק-הדין, גם אם לא נפל פגם בהמצאה, על מנת לברר את עובדות המעשה לגופן.

קיצורו של דבר, שאני מבטל את פסק-הדין, מהנימוקים דלעיל. בנסיבות, ונוכח הקשיים עליהם הצבעתי גם בגרסת המבקש, אין צו להוצאות בבקשה עצמה.

פסק-הדין מבוטל. תיק הוצאה לפועל, ככל שנפתח, ייסגר. כתב הגנה יש להגיש תוך 30 יום, אחרת יהיה המשיב זכאי ליטול פסק-דין בשנית.

המזכירות תשוב ותפתח את התיק.

ניתנה היום, כ"ה אלול תשע"ה, 09 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: