שגיא נ' צלצינסקי ואח'

האם יש לראות במסמך מיום 15.8.12, המכונה " זכרון-דברים", כהסכם מכר מקרקעין מחייב בין התובע לבין הנתבע 1? זוהי השאלה העיקרית העומדת להכרעה בתובענה זו.

מבוא, רקע עובדתי

1. הנתבע 1, מר דב צ'לצ'ינסקי הינו אחד מהבעלים במשותף (במושע) של מגרש בשטח 2,220 מ"ר בדרום תל אביב, הידוע כחלקה 52 בגוש 7077 (להלן: "חלקה 52"). חלקו של נתבע 1 בחלקה 52 עומד על שטח בגודל של כ-56 מ"ר (0.0254146 * 2,220 מ"ר).

   הנתבע 1 הינו גם הבעלים במשותף של מגרש נוסף בשטח של 2,866 מ"ר, הידוע כחלקה 59 בגוש 7077 (להלן: "חלקה 59"). חלקו של הנתבע בחלקה 59 עומד על שטח של כ-21 מ"ר (0.0073765 * 2,866 מ"ר).

   סה"כ חלקו של הנתבע 1 בשני המגרשים הללו עומד על שטח של כ-77 מ"ר.

    

2. על חלק מחלקה 52 נבנה אולם מלאכה בגודל של כ-90 מ"ר (להלן: "המבנה"). בעלי הזכויות במבנה הם הנתבע 1, גב' הדסה וישליצקי (אחותו של הנתבע 1) ומר משה צ'לצ'ינסקי (בן דודו של הנתבע 1). כאמור לנתבע 1 עצמו זכויות על שטח של 56 מ"ר בחלקה 52.

3. ביום 1.8.12 נחתם הסכם שכירות בין בעלי הזכויות במבנה (הנתבע 1, הגב' וישליצקי ומר משה צ'לצ'ינסקי) לבין התובע, מר אדי שגיא. על פי הסכם השכירות, התובע שכר את המבנה לתקופה שמיום 1.8.12 ועד ליום 31.7.13 תמורת תשלום דמי שכירות בסך 1,800 ₪ לחודש בתוספת מע"מ.

4. שבועיים לאחר חתימת הסכם השכירות, ביום 15.8.12, נחתם בין התובע לבין הנתבע 1 מסמך שכותרתו: "זכרון-דברים". הצדדים חלוקים ביניהם ביחס לנסיבות שהובילו לחתימת המסמך, להתנהלות הצדדים לאחר חתימת המסמך, ובעיקר – חלוקים ביחס לתוקפו של מסמך זה.

   טענות התובע

5. התובע טוען כי זיכרון-הדברים מיום 15.8.12 הינו הסכם מכר מחייב, על פיו התחייב הנתבע 1 למכור את זכויותיו בחלקות 52 ו-59 תמורת סך של 350,000 ₪ וכי כל הסכם קודם ביניהם – בטל ומבוטל. עוד טוען התובע כי הוסכם בניהם שכל תשלום אשר ישולם על ידי התובע ייזקף על חשבון התמורה בגין המכר.

   התובע מציין כי שילם על חשבון התמורה שני תשלומים: תשלום אחד ביום 11.8.12 על סך של 2,088 ₪, ותשלום נוסף ביום 12.10.12 על סך של 19,100 ₪ (5,000 דולר ארה"ב, לפי שער יציג של 3.82 ₪).