ת"א 57729-12-15 ג'רבי נ' מנשקו ואח'

מונחת בפניי בקשה מטעם הנתבעים, להורות על משיכת חוות הדעת שנערכה על ידי עו"ד אבי פנחסוב, ואשר הוגשה על ידי התובע כחלק ממארג העדויות הראשיות מטעמו.

בקליפת אגוז ייאמר כי בשים לב להחלטתי מיום 9.6.16 הגיש התובע עדויות ראשיות מטעמו, ובכלל זה, הוגשה חוות דעתו של עו"ד פנחסוב, "בעניין הסכם שטר משכון אשר נערך על ידי עורכת הדין ליאת מנשקו, במסגרת פנייתו (של התובע - תוספת שלי) אל עו"ד מנשקו, לערוך הסכם מכר בין מר אלעד למר רפאל ג'רבי (אביו)" (הרישא לחוות הדעת).

בבקשתם טענו הנתבעים כי סעיף 20 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"ח-1971 (להלן: "פקודת הראיות"), המונה את רשימת העניינים לגביהם ניתן להיזקק לחוות דעת מומחה, אינו מאפשר הגשת חוות דעת שעניינה "ניתוח טענות, קביעות משפטיות ופרשנות משפטית" (ס' 1 לבקשה), שכן, נושא זה מסור להכרעתו הבלעדית של בית המשפט.

עוד טענו הנתבעים כי בהתאם להוראת סעיף 57ב' לפקודת הראיות, דין הינו מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה, ופרשנות הדין הינה בכלל סמכותו הבלעדית של ביהמ"ש, ועל כן, אין מקום כי ביהמ"ש ייזקק לחוות דעת מומחה שתכליתה לסייע, לכאורה, לפרש הוראות הדין.

במקרה דנא, כך נטען בבקשה, חוות דעתו של עו"ד פנחסוב נועדה לבחון המצב המשפטי באספקלריה של טענות התובע, ואין להלום כי ביהמ"ש יידרש לניתוח עובדתי ומשפטי המסור להכרעתו.

בתגובת התובע לבקשה, נטען כי חוות דעתו של עו"ד פנחסוב לא נועדה לפרש הוראת חוק, כי אם "לבדוק את התנהלותה של עו"ד מנשקו (הנתבעת 1) והאם פעלה כעו"ד סבירה בנסיבות העניין" (ס' 4 לתגובה).

לטענת התובע, תכלית חוות הדעת, בין היתר, הינה לקעקע טענת הנתבעת 1 כי פעלה כפי המצופה ממנה, "והתובע מבקש להוכיח כי במידה והיה פונה לעו"ד אחר לא כך הייתה התוצאה, כפי שנקבע בביהמ"ש לענייני משפחה באשדוד..." (ס' 6 לתגובה).

למעשה, התובע טוען בתגובתו כי בחוות דעתו חפץ עו"ד פנחסוב להוכיח כי היה על הנתבעת 1 לערוך הסכם מכר, ולא הסכם משכון, ומכל מקום, כי כוונת הצדדים בהסכם המשכון הייתה כי הכספים יושבו לתובע רק באמצעות מכר הדירה.

דיון