שטרן נ' דגורקר ואח'

מדובר בתביעה לסילוק יד ממקרקעין, במסגרתה נתמנה מומחה, מודד מוסמך, להכרעה ברורה באשר לגבול בין החלקות, כמו גם לכל הסוגיות האחרות שבמחלוקת בין הצדדים שבתחום מומחיותו.

ב"כ הנתבעים הגיש בקשה לבית המשפט שיורה למומחה להשיב לשאלות ההבהרה שהועברו אליו, כאשר לטענתו המומחה אינו משיב לו ודורש תשלום כספי נוסף.

במקביל, נתקבלה פניית המומחה לב"כ הנתבעים לפיו, המומחה ביקש השלמת שכר טרחה מהנתבעים עד לסכום של 8,200 ₪ בתוספת מע"מ, מאחר שהנתבעים מסרו את חוות דעת המומחה, ללא רשותו, לידי ועדת הערר המחוזית של מחוז דרום לענייני רישוי בניה.

כאשר מתמנה מומחה מטעם בית המשפט, פוסק רק בית המשפט את שכרו, ואין מקום לפנות לצד זה או אחר בדרישה, לפני אישור בית המשפט לשכר הטרחה.

אם שכר הטרחה שקבע בית המשפט נראה למומחה נמוך, כי אז עליו לפנות לבית המשפט בבקשה להגדלת שכר הטרחה, תוך הנמקה מדוע נדרש סכום גבוה יותר.

אם שכר הטרחה שאושר נראה למומחה נמוך ובלתי סביר – המומחה רשאי לדחות את קבלת המינוי בטרם החל בעבודתו, והמינוי יועבר למומחה אחר.

בשכר הטרחה שנקבע, כלולה תמיד עלות הכנת חוות הדעת, לרבות שאלות הבהרה בהיקף סביר, והזכות לשאלות הבהרה מופיעה כבר בהחלטת המינוי (ר' בענייננו ס' 10 להחלטה).

אם מועברות שאלות הבהרה אשר מחייבות עבודה בהיקף נרחב, רשאי המומחה לפנות שוב לבית המשפט ולבקש שכר טרחה נוסף עבור התשובות לשאלות ההבהרה. ואולם, גם כאן הסמכות להגדיל את שכר הטרחה, לנוכח היקף העבודה הנדרש למענה על שאלות ההבהרה, ולמטרה זו בלבד – היא רק של בית המשפט.

בית המשפט איננו מביע עמדה באשר להצגת חוות דעת המומחה בפני רשויות התכנון. עניין זה איננו קשור במינוי בתיק זה. אם המומחה סבור שהוא זכאי לתשלום נוסף עבור שימוש אחר בחוות הדעת, הוא רשאי לפעול מול בעל הדין, אולם זאת ללא קשר לפעולותיו מול בית המשפט במסגרת כתב המינוי.