ת"א 57512-07-12 הימנותא בע"מ נ' מוחמד אברהים עטאללה עודה

התובעת עותרת למתן סעד הצהרתי לפיו היא הבעלים של מקרקעין בשטח כולל של 522 דונם בגוש עציון. מקרקעין אלה כוללים את שטחי הקיבוץ ראש צורים, מבנים של המועצה המקומית גוש עציון ושל בית הספר האזורי הממוקמים ב"גבעה הצהובה", בסמוך לאלון הבודד, ושטחים חקלאיים. לטענתה, רכשה את המקרקעין מבעליהם הקודמים (משפחת מורקוס, להלן: "מורקוס") בשנת 1944, ואלה שימשו כאדמות קיבוץ עין צורים עד לנפילת גוש עציון בשנת 1948. התובענה הוגשה על רקע טענות שהעלו אביו ודודיו של הנתבע בנוגע לבעלות במקרקעין, כפי שיובהר להלן.

כרקע להגשת התובענה ייאמר בקצרה כי שורשיה של זו בבקשה לתיקון שטח וגבולות שהגישה התובעת לקמ"ט רישום מקרקעין באיו"ש (להלן: "קמ"ט מקרקעין"). בקשה זו עסקה בחלקה הרשומה על שם התובעת בלשכת רישום המקרקעין באיו"ש (החלקה שהיתה רשומה בשעתו על שם משפחת מורקוס ונרכשה על ידי התובעת). הבקשה הוגשה ביום 23.3.1996. במסגרת הדיון בבקשה התקיים "כאשף" - הליך ביקורת שטח וגבולות אליו מוזמנים השכנים לחלקה, הכולל יציאה לשטח. במהלך הכאשף ולאחריו הוגשו התנגדויות של טוענים לזכויות. ההליך בפני קמ"ט המקרקעין התמשך עד לשנת 2001. קמ"ט מדידות בדק את המפות שהגישו הטוענים. בדיקתו העלתה כי אין כל חפיפה בינן לבין המפה שהגישה התובעת, לבד ממפה חופפת אחת. מפה חופפת זו הוגשה על ידי אביו המנוח של הנתבע (להלן: "איברהים" או "המנוח"), במסגרת התנגדות לבקשה שהגישו המנוח ושני אחיו. מפה זו חפפה באופן מלא את שטח המפה שהגישה התובעת, ואף כללה שטחים מסויימים נוספים. לפיכך קבע קמ"ט מקרקעין (בהחלטתו מיום 20.5.01) כי המחלוקת בין התובעת לאיברהים היא לאמיתו של דבר מחלוקת בנוגע לבעלות במקרקעין.

על פי חוות-דעת של יועמ"ש איו"ש, שהצדדים אינם חולקים על תוכנן, אין לקמ"ט רישום מקרקעין סמכות עניינית לדון בטענה זו, וזו מוקנית לבית המשפט המחוזי בירושלים. לפיכך פנתה התובעת בתביעה לבית משפט זה בעתירה כי יקבע שהבעלות במקרקעין נתונה לה ולא למתנגד.

על ההליכים

על אף שהחלטתו של קמ"ט רישום מקרקעין ניתנה בשנת 2001, חלו עיכובים שונים בבירור סוגית בעלותה של התובעת במקרקעין. בעקבות קביעת הקמ"ט הגישה התובעת תובענה כנגד המנוח (ה.פ. (מחוזי י-ם) 3099/04). הדיון באותה תובענה הופסק ביום 3.12.09, בשל קשיים בהבאת ראיות. התובענה שלפני הוגשה כנגד איברהים ביום 30.7.12, בדרך של המרצת פתיחה. לאחר הגשתה התברר כי איברהים הלך לעולמו. הנתבע הוא אחד מבניו של איברהים המנוח. בסופו של יום בחרה התובעת להגיש המרצת פתיחה מתוקנת כנגד הנתבע לבדו. זו הוגשה ביום 31.3.14, נתקלה בקשיים בהמצאתה לנתבע – שטען בין היתר כי היא הומצאה לו בעברית ולא בערבית כנדרש - והדיון בה התעכב מטעמים דיוניים שונים, גם בשל טענות של הנתבע כי יש להעביר את הדיון בתובענה לפסים רגילים.

במהלך ישיבת ההוכחות הראשונה שהתקיימה במסגרת התובענה, ביום 12.7.15, ביקשה התובעת להעביר את התובענה לפסים רגילים. מבוקשה ניתן לה. בעקבות קביעה זו ננקטו הליכי ביניים והצדדים הגישו ראיות נוספות.

הראיות במסגרת התובענה נשמעו בעיקרן בימים 7.11.16, 8.11.16 ו-9.11.16 (בנוסף לאלה נגבתה עדות מוקדמת מהעד גרשון שפט, מפאת גילו המתקדם, ביום 22.10.15). סיכומים בעל-פה נשמעו ביום 11.12.16. כל אלה הביאו לכך ההכרעה בסוגיה התעכבה עד כה.

יובהר כבר עתה כי כל אחד מהצדדים מחזיק קושאן הנוגע לחלקת קרקע כלשהי באזור גוש עציון. כל אחד מהצדדים טוען כי הקושאן שבידיו חל על המקרקעין מושא התביעה. לצורך הוכחת טענותיהם הכבירו הצדדים ראיות על בית המשפט. ראיות אלה עסקו בחלקן בהוכחת זכותו של הצד המגיש אותן, ובחלקן בנסיון לשלול את טענות הצד שכנגד לזכויות במקרקעין.