חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ת"א 5751-05-13 מנסור נ' בראנסה

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
5751-05-13
15.7.2015
בפני השופט:
אריה רומנוב

- נגד -
תובע:
מראם מנסור
עו"ד מוחמד סייד-אחמד
נתבע:
ניזאר בראנסה
עו"ד נהאד ארשיד
החלטה
 

 

  1. מונחת לפניי בקשתו של התובע לתיקון כתב התביעה. בטרם אדרש לבקשה לגופה, אקדים ואתאר את הרקע שהוביל להגשתה.

  2. בכתב התביעה שהגיש התובע הוגדרה התביעה על ידו כתביעה ל"אכיפת הסכם". בכתב התביעה נטען, כי בשנת 1998 נכרת הסכם שותפות בין הנתבע, שהיה כבר אז רואה חשבון מוסמך, לבין התובע, שלפי הטענה היה באותו מועד בשנת הלימודים האחרונה בראיית חשבון, שבמסגרתו סוכם על פעילות משותפת של הצדדים בראיית חשבון. לפי הנטען, נקבע בהסכם כי השותפות תישא בתחילה את שמו של הנתבע בלבד, וכי לאחר שיקבל התובע את רישיון ראיית החשבון יצורף גם שמו לשם השותפות, על כל המשתמע מכך (מבחינת דיווח למס הכנסה, ניירות לוגו של המשרד ועוד). על פי הטענה, הצדדים עבדו בשיתוף פעולה מלא במשך כ-15 שנים. בסוף שנת 2010, כך נטען, קיבל התובע את הרישיון לראיית חשבון. למרות עובדה זו, כך נטען, התחמק הנתבע מרישום שמו של התובע בשם השותפות, אך שגרת העבודה בין הצדדים במסגרת השותפות נמשכה כרגיל. ביום 21.2.13 שלח התובע אל הנתבע מכתב ובו ביקש מהנתבע ליישם את האמור בהסכם השותפות. הנתבע השיב לתובע וציין, כי רק באותו יום מסר לו התובע שקיבל את רישיון ראיית החשבון שלו, וביקש לקבל לידיו העתק של הרישיון ושל ההסכם הנטען. התובע טוען כי העביר את המבוקש אל הנתבע. ביום 11.3.13 שלח הנתבע מכתב נוסף אל התובע ובו ציין, כי הוא אינו מקבל את תוכן מכתבו של התובע (מיום 21.2.13), וכי הוא סבור שדרכיהם צריכות להיפרד. הנתבע הוסיף וטען במכתבו, כי מערכת היחסים וההתקשרות שהייתה בין הצדדים במהלך השנים הייתה שונה מזו שטען לה התובע, וכי מכל מקום הוא מבקש להביא לסיום את הקשר בין השניים בתוך 30 ימים. עוד נאמר במכתב, כי ככל שהתובע סבור שיש שותפות, כי אז יש לראות במכתבו הודעה על פירוק השותפות.

  3. על רקע האמור הגיש התובע את כתב התביעה מושא התיק שבכותרת שבגדרו הוא עתר לאכיפת הסכם השותפות הנטען. התובע טען במסגרת זו, כי אין כל סכסוך אמיתי בין הצדדים שמחייב את פירוק השותפות, כי היחסים ביניהם טובים, וכי יש מקום להורות על אכיפת ההסכם.

  4. במסגרת כתב ההגנה שהוגש על ידו הכחיש הנתבע את טענות התובע. בין היתר, הנתבע דחה את טענתו של התובע לקיומה של שותפות והוסיף וטען כי גם אם הייתה כזו, הרי שהיא פורקה בהתאם להודעתו הנ"ל של הנתבע אל התובע. הנתבע תיאר את מערכת היחסים שהתקיימה, לשיטתו, בין הצדדים.

  5. להשלמת התמונה יצוין, כי בקשה של התובע למתן סעדים זמניים שהוגשה ביום 16.5.13 (זמן קצר לאחר הגשת התביעה) נדחתה ביום 15.7.13 (כב' השופט גרינברגר).

  6. בישיבת קדם המשפט שהתקיימה לפניי ביום 11.3.14 התברר, כי מאז שניתנה ההחלטה בעניין הסעדים הזמניים נפרדו דרכי הצדדים, כך שהתובע נשאר במשרד בו עבדו הצדדים במשך שנים ואילו הנתבע עבר למקום אחר. במצב דברים זה דומה, כי גם התובע מסכים לכך שהתביעה, במתכונתה הנוכחית, היינו תביעה לאכיפת הסכם, איננה עוד רלבנטית, אלא שהוא העלה טענות כלפי הנתבע גם במישורים נוספים. על רקע זה הועלתה הצעה כי הצדדים יקיימו הליך של גישור שבמסגרתו ילובנו המחלוקות בין הצדדים. הצדדים נחלקו באשר למתווה הגישור – קיום הליך גישור תוך מחיקת התביעה ושמירת זכותו של התובע להגיש תביעה חדשה, או שמא קיום הליך גישור בעוד ההליך הנוכחי תלוי ועומד, כך שאם לא יצלח הליך הגישור יבקש התובע לתקן את כתב התביעה. בסופו של יום הודיעו הצדדים, כי לא עלה בידם להגיע להסכמה בדבר מתווה הגישור, והתובע מסר שבכוונתו להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה. זהו, אפוא, הרקע להגשת הבקשה המונחת לפניי.

  7. במסגרת הבקשה לתיקון כתב התביעה תיאר התובע השתלשלות עניינים שהתרחשה לאחר הגשת כתב התביעה ובכלל זה העלה טענות באשר לאופן עזיבתו של הנתבע את המשרד המשותף של הצדדים. לטענת התובע, הדבר נעשה על ידי הנתבע במכוון מתוך מטרה לסכל את הסעד שנתבקש על ידי התובע בכתב התביעה המקורי, ומכאן, לשיטתו, קם הצורך בתיקון כתב התביעה. לבקשה צורפה טיוטת כתב תביעה מתוקן שבעיקרה היא תביעה כספית הנשענת על עילות שונות.

  8. הנתבע מתנגד לבקשה. נטען, כי הבקשה אינה עומדת בתנאים הקבועים בדין לתיקון כתב תביעה ומכאן שדינה להידחות. נטען, בין היתר, כי התצהיר שצורף לבקשה הוא פגום; כי הנסיבות הנטענות בבקשה אינן אמת; כי הבקשה לתיקון כתב התביעה אינה מצביעה על פלוגתא אמיתית בין הצדדים; כי אם יותר התיקון הרי שהתביעה לא תהיה עוד בסמכותו העניינית של בית משפט זה; וכי התיקון יקפח את הנתבע. לחילופין, עתר הנתבע לחייב את התובע בהוצאות בגין הצורך בהכנת כתב הגנה מתוקן, בייחוד כאשר מדובר בשינוי משמעותי מכתב התביעה המקורי.

  9. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושקלתי בדבר, הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להתקבל. כידוע, ככלל, מגמת הפסיקה בכל הנוגע לתיקון כתבי טענות היא מקלה באופן יחסי. זאת בייחוד כאשר הדבר מתבקש בשלב מוקדם של ההליך, כמו בענייננו. לפיכך, משיקולי יעילות ועל מנת שתלובן בין הצדדים המחלוקת הרלבנטית, אני מתיר לתובע לתקן את כתב התביעה. למען הסדר הטוב, כתב התביעה מתוקן יוגש לתיק בית המשפט בתוך 10 ימים. ככל שיש צורך בכך, יש לשלם את האגרה המתאימה. כתב הגנה מתוקן יוגש בתוך 30 ימים לאחר הגשת כתב התביעה המתוקן ותשלום האגרה. כל צד יישא בהוצאותיו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>