ת"א 57448-05-15 עתיד חדש לשרותי אנוש בע"מ ואח' נ' י.א גלבוע ושות חברה לבנין בעמ ואח'

זוהי בקשה של הנתבע 2, מיכה בירם (להלן –הנתבע 2) לדחות את התביעה בתיק שבכותרת כנגדו הן לגופה מכוח סמכותו של בית המשפט הקבוע בתקנה 100(1) ו-(101(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן-התקסד"א) והן מכוח סמכותו הטבועה.

לפי כתבי הטענות, התובעת, עתיד חדש שירותי אנוש בע"מ (להלן-התובעת), רכשה ביום 26.1.10 מאת החברה הקבלנית י.א. גלבוע בע"מ (להלן-הנתבעת 1), זכויות בנכס מקרקעין המהווה 2 דירות המהוות את כל הקומה העליונה בבניין (להלן-הבניין) בנוסף לשתי חניות במרתף הבניין וכן את חלקה של הנתבעת 1 בגג הבניין וכל אחוזי הבנייה שנותרו לנתבעת 1 בבניין (להלן-הנכס שנרכש מהנתבעת 1). העתק חוזה המכר מיום 26.1.10 צורף כנספח ג' לכתב התביעה. בכתבי הטענות נטען עוד כי ביום 21.7.11, רכשה התובעת מהנתבע 2 נכס מקרקעין המהווה את 2 הדירות המהוות את הקומה הראשונה באותו בניין בנוסף לשלוש חניות במרתף, חלקו של הנתבע 2 בגג הבניין וכן את כל אחוזי וזכויות הבנייה שנותרו לנתבע 2 בבניין (להלן-הנכס שנרכש מהנתבע 2). העתק חוזה המכר מיום 21.7.11 צורף לכתב התביעה בנספח ה'. יצויין כי בין הנתבעת 1 לנתבע 2 נחתם בשנת 2006 הסכם קומבינציה לפיו מכר הנתבע 2 חלק מהמגרש עליו נבנה אותו בניין לנתבעת 1 בתמורה לכך כי הנתבעת 1 תבנה את הבניין הנ"ל על אותו מגרש ותמסור לנתבע 2 עם סיום הבנייה את חלקו בפרוייקט (להלן-הסכם הקומבינציה) (העתק הסכם הקומבינציה צורף לתצהיר עדותו הראשית של הנתבע 2 בנספח נ2/1.

בתביעה עתרה התובעת לפסק דין הצהרתי שלפיו זכאית להירשם כבעלת הזכויות בנכסים שנרכשו בבניין מהנתבעים ו/או פסק דין הצהרתי שלפיו מחובת הנתבעים לרשום את זכויותיה של התובעת באותם נכסים לאחר רישום הבית המשותף על המקרקעין בפנקס רישום הבתים המשותפים. וכן עתרה התובעת למתן צו עשה קבוע המורה לנתבעים, יחד ולחוד, לרשום בית משותף, לרבות תשריט ו/או תקנון ו/או צו לרישום בית משותף וכן לרשום ולייחד את היחידות ו/או השטחים ו/או ההצמדות שרכשה התובעת מהנתבעים וזאת בהתאם להסכמי המכר שנחתו בינה לבין הנתבעים.

נטען כי עד היום וחרף חלוף המועד לכך על פי הסכמי המכר שנחתמו בין התובעת לנתבעים הבניין טרם נרשם כבית משותף והזכויות שרכשה התובעת מהנתבעים טרם נרשמו בפנקס רישום הבתים המשותפים וטרם יוחדו ברישום על שמה. מכאן הוגשה התביעה שבכותרת.

יוער כי התובעת ביקשה במסגרת כתב התביעה פיצול סעדים כך שתגיש תובענה נפרדת בגין כל הפסד או נזק שנגרמו לה ממחדליהם הנטענים של הנתבעים לאחר התגבשות מלוא ההפסדים הנטענים וזאת לאחר רישום הבית המשותף כמבוקש בתביעה. בהחלטתי מיום 3.3.16 אישרתי את פיצול הסעדים המבוקש.

הבקשה הנוכחית הוגשה לאחר שהתיק נקבע לשמיעת הוכחות, בשלב הגשת התצהירים ודיון ההוכחות הראשון קבוע ליום 8.9.16.

בבקשה טוען הנתבע 2 כי אף אם יתקבלו כל טענות התובעת, אלה שהועלו על ידה במסגרת כתב התביעה ואלה שהועלו במסגרת תצהיר העדות הראשית מטעמה, בית המשפט לא יוכל להיעתר ולהעניק לתובעת את הסעדים כפי שנתבעו כלפי הנתבע 2 וכי המשך ניהול התביעה כלפיו יהווה קיום דיון תיאורטי בלבד שאין בצידו כל נפקות מעשית כלפי התובעת. שכן לטענת הנתבעת 2, אין מחלוקת כי על פי הסכמי המכר הנ"ל, צריך לרשום את הבניין כבית משותף, ואותם נכסים שנרכשו על ידי התובעת כיחידות עצמאיות בו. ואולם לטענת הנתבע 2 אין בית המשפט ראשי ואינו יכול לחייב אותו לרשום את הבניין כבית משותף ואם יינתן סעד מעין זה הרי שהנתבע 2 לא יוכל לקיימו מאחר ואין לו כל שליטה על הליך רישום הבית כבית משותף והשלמת הרישום כרוכה בתיקון והתאמת התוכניות שהנם הליכים שהנתבעת 1 ועו"ד אור זך מנהלים לצורך הרישום. בהקשר זה טוען הנתבע 2 כי מי שמטפל ברישום הבית כבית משותף הינו עו"ד אור-זך שבידיו הופקדה המלאכה על פי הסכם המכר שנחתם בין התובעת לנתבעת 1 וכן על פי הסכם הקומבינציה. הנתבע 2 טען עוד כי מי שבנה את הבניין בו מצויים הנכסים שנרכשו על ידי התובעת הינה הנתבעת 1 וכי מי שאמור ומי שבפועל אחראי לרישום הבית כבית משותף היא הנתבעת 1 ובהקשר זה הפנה הנתבע 2 להתחייבות הנתבעת 1 כלפי התובעת ולתכתובות בין עו"ד אור-זך לבין הנתבעת 1 שצורפו לתצהיר העדות הראשית מטעמו.