ו' נ' בע"מ

התובעת ילידת 1986, היתה מעורבת ביום 1.8.14 בתאונת דרכים עת נדרסה ע"י אוטובוס המבוטח אצל הנתבעת.

כתוצאה מהתאונה הובהלה התובעת לבית חולים רמב"ם שם אובחנה כסובלת משברים בצלעות, באגן וכן שבר בזיגומה שמאלית. בנוסף, בעין שמאל נמצאה המטומא פרי אורביטלית.

התובעת טוענת כי כתוצאה מהתאונה נותרו אצלה נכויות צמיתות והיא מבקשה מינוי מומחים בתחומים האורתופדי, עיניים, פה ולסת ונוירולוגיה.

הנתבעת מכחישה את האירוע ולחילופין כי אין לראות בתיעוד הרפואי שהתובעת עצמה צירפה לתביעה כל ממצאים המראים אפילו לכאורה כי נגרמה ו/או נותרה נכות כלשהי בגין התאונה.

הכרעה:

לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר שצורף לתיק הגעתי למסקנה כי יש למנותץ מומחים מטעם ביהמ"ש בתחום האורתופדי והפה ולסת.

לתובעת נגרמו שברים בגופה, הפסיקה בנושא זה קבעה כי שבר מהווה ראשית ראיה למינוי מומחה (ראה רע"א 3497/98 חנן רזין נ. המגן- השופט אור, פורסם בנבו) ולעניין שבר בצלעות אני מפנה להחלטתי בתיק 11690-01-15 שניתנה ביולי 2015; מכאן שאני נעתר לבקשה ומורה על מינוי מומחה בתחום האורתופדי.

בתחום הפה והלסת וכפי שמעיד דוח המיון, נגרם לתובעת שבר זיגומה משמאל, התובעת סבלה מקושי בפתיחת הפה ותנועות הלסת לאחר הניתוח שעברה כמו כן ולאחר השחרור מבית החולים המשיכה לסבול מכאבים בפנים שמאל (ראה מסמכים מיום 11.9.14 ו- 21.9.14.). אני מסתפק, לאור הגישה הליברלית במינוי מומחים בפלת"ד, במסמכים שהוצגו כראשית ראיה למינוי מומחה בתחום זה.