ת"א 57403-01-16 בינוביץ נ' יפת

1.לפניי בקשה לצו עשה זמני המורה למשיב להחזיר למבקש סייח שלטענתו רכש מן המשיב המצוי בחוות סוסים של המשיב במושב בית זית.

2.בכל האמור בתשלום עבור הסייח הצדדים העלו טענות שונות. לגרסת המבקש התמורה קוזזה ממשכורתו כמדריך רכיבה בחווה; ואילו לטענת המשיב הגם שסוכמה התמורה עבור הסייח, המבקש מעולם לא שילם דבר בנימוק שאין לו כסף כעת והוא ידאג לתשלום בהמשך. כן קיימת מחלוקת בין הצדדים בנוגע לשיעור התשלום שעל המבקש היה לשלם עבור שירותי הפנסיון שניתנו לסייח בחווה. עניינים אלה יוכרעו בגדרי ההליך העיקרי ובשלב זה ניתן לקבוע שבוודאי מתקיימת שאלה ראויה לבירור.

3.מוקד ההכרעה בבקשה לסעד הזמני מצוי לשיטתי במאזן הנוחות. בהקשר זה יש לתת את הדעת לכך שמדובר בבעל חיים, ולעובדה שהמשיב הביע במהלך הדיון נכונות למסור את הסייח לידי המבקש ככל שתשלום החוב לו הוא טוען יבוצע בשלמותו (עמ' 3 ש' 11-8). ממילא עולה מכך שנזקו של המשיב הוא בעיקרו נזק שניתן לפיצוי כספי, דבר הנשקל במסגרת מאזן הנוחות.

בנסיבות אלה ואף שנתתי דעתי להיות הסעד המבוקש צו עשה זמני שיש לתתו במקרים חריגים אני סבורה כי איזון ראוי בין הזכויות הלכאוריות המשמשות כעת בזירה מצדיק ליתן את הצו הזמני, אולם בכפוף להפקדת ערבויות שיהא בהן כדי להבטיח את נזקי המשיב ככל שיתברר שהוא צודק בטענותיו.

4.על כן ניתן בזה צו עשה זמני המורה למשיב להעביר את הסייח לידי המבקש. כניסתו של הצו הזמני לתוקף מותנית בהמצאת התחייבות עצמית כאמור בתקנה 365(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; ערבות צד ג' בהתאם לתקנה 364(א) לתקנות האמורות; וכן בהפקדת ערבון בסכום של 9,000 ש"ח.

5.בכל האמור בשיעור ההפקדה הכספית נתתי דעתי לכלל הטענות במישור הכספי ביחס למחיר הסייח; ביחס להסכמות הצדדים בנוגע לשיעור דמי הפנסיון החודשיים, הן בתקופה בה עבד המבקש בחווה - כאשר ביחס לזה אין מחלוקת - הן בתקופה בה לא עבד בחווה; וביחס להוצאות נוספות בגין טיפולים.

6.המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ל' אדר א' תשע"ו, 10 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.