ג. נ' עיריית בת ים ואח'

לפניי בקשה למינוי פסיכיאטר/נוירופסיכיאטר. 

תביעה זו, שלפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], עניינה בטענת התובעת כי בתאריך 2.5.12 עת הלכה ליד הבניין שברחוב בן גוריון 43 בבת ים - בניין שהוכרז כמבנה מסוכן על ידי נתבעת 1 שאף דרשה מדייריו לפעול לשקמו - נפגעה בראשה, בצווארה ובכתפה מחתיכת בטון וברזלים שנפלו מהבניין.

לטענת התובעת, נותרה לה נכות רפואית בתחום הנוירולוגיה (44%), כך על פי חוות דעת של ד"ר אהרונוביץ מטעמה.

נתבעת 1 הגישה חוות דעת נגדית שנערכה על ידי ד"ר איתן, לפיה לתובעת אין נכות בתחום הנוירולוגיה, ולהערכתו המקור העיקרי לתלונותיה הוא בתחום הנפשי.

על רקע זה ביקשה התובעת כי בית המשפט ימנה פסיכיאטר או נוירופסיכיאטר מטעמו אשר יבדוק את מצבה הרפואי, ושבעלות חוות דעתו יישאו הנתבעים, מחמת חסרון כיס שלה.

לאחר שעיינתי בתיק בית המשפט איני רואה מקום למינוי פסיכיאטר. התובעת עצמה סברה כי עיקר נזקיה הם בתחום הנוירולוגי, ולשם כך אף הגישה חוות דעת. כמו כן, מעיון בתיעוד הרפואי שבתיק בית המשפט עולה כי פנייתה הראשונה של התובעת לפסיכיאטרית היתה רק כשנתיים וחצי לאחר האירוע (בתאריך 1.10.14). מאז, ביקרה פעמיים נוספות אצל פסיכיאטרית, הביקור אחרון בתאריך 3.5.15 כשנרשם מפיה של התובעת כי היא "מרגישה טוב, מרוצה ממצבה".

על רקע התיעוד הרפואי הדל בתחום (שהאחרון הוא מלפני כשנה וחצי וניכר בו שיפור במצבה של התובעת); משחוות הדעת של ד"ר אהרונוביץ מטעם התובעת ניתנה כאשר לפניו רק פנייתה הראשונה של התובעת לפסיכיאטרית בתאריך 1.10.14; ומשדבריו של ד"ר איתן הם בגדר הערכה בלבד - אין בשלב זה מקום למינוי מומחה בתחום הנפשי.

עם זאת, לאור הפערים בין חוות הדעת בתחום הנוירולוגיה, ימונה מומחה בתחום זה.

שוכנעתי כי התובעת – המתקיימת מקצבת זקנה ופנסיה זעומה (בסכום כולל של כ - 3,500 ₪ לחודש) סובלת מחסרון כיס. בני משפחתה, לאור מצבם האישי, אינם יכולים לתמוך בה במימון חוות דעת מומחה בית משפט. מבלי לקבוע מסמרות בדבר, תביעתה אינה תביעת סרק ויש בפיה טענה הראויה להיטען. על כן, בשכרו של מומחה בית המשפט יישאו הנתבעים בחלקים שווים, כמימון ביניים, עד למתן פסק דין.