ת"א 57364-02-14 ל' נ' שאולוב ואח'

בפניי בקשה לביטול החלטתי מיום 15.4.15, אשר ניתנה ללא תגובת המשיבה (בקשה 10), אשר ניתנה בבקשת התובעת לעיון חוזר בהחלטתי מיום 29.5.14,לדחות את בקשתה למנות מומחה בתחום הפסיכיאטריה, תוך חומר רפואי עדכני בתחום (בקשה 8).

רקע

בתאריך 27.2.14 הגישה התובעת תביעה בגין נזקי גוף עקב תאונת דרכים מיום 24.4.13. לכתב התביעה צורפה בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחום האורתופדיה, הנוירולוגיה והפסיכיאטריה.

בתאריך 25.5.14 הגישה הנתבעת כתב הגנה אליו צירפה תגובה לבקשה למינוי מומחים בה היא מתנגדת למינוי המומחים.

בהחלטתי מיום 29.5.14 מיניתי מומחה מתחום האורתופדיה, במימון ביניים של הנתבעת, ואילו לגבי הבקשה למומחה מתחום הנוירולוגיה והפסיכיאטריה מצאתי כי המסמכים הרפואיים, שנערכו בסמוך לאחר התאונה, אין בהם כל ממצא אובייקטיבי המעלה חשש לנכות וכי התובעת לא צרפה ולו מסמך אחד בנוגע לתחומים המבוקשים ולא הוצג רצף טיפולי.

בקשת 8 – בקשת התובעת לעיין מחדש בהחלטתי בדבר מינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה

ביום 24.2.15 הגישה התובעת את בקשה 8. הבסיס לבקשה הוא שינוי בנסיבות עקב צירוף חומר רפואי נוסף וכן הסבר, בנוגע להימנעות התובעת מפניה לטיפול נפשי ותרופתי (בבקשה נטען שהתובעת ניסתה שלא להגיע לטיפול נפשי ותרופתי, אם כי טענה זו לא נתמכה בתצהיר).

לבקשה 8 צורפו: 1) ממצאי הבדיקה הפסיכיאטרית מיום 3.2.15, ע"י ד"ר אקים גיישין, פסיכיאטר בקופת חולים לאומית, לפיהם התובעת מוכרת כלוקה ב – PTSD; מקבלת טיפול תרופתי; במצב רוח ירוד, אפקט דיספורי; והתובעת ממשיכה טיפול ומעקב. 2) סיכום הדיון והמלצות שנתנו על ידי הגב' דרבקין יאנה, עו"ס ברה"ן בקופת חולים לאומית, מיום 10.9.13, לפיהם התובעת סובלת מפלשבקים, חרדות והנתהגות הימנעותית; העובדת הסוציאלית המליצה לשקול טיפול CBT והערכה פסיכיאטרית. 3) מסמך מיום 25.3.14 של קופת חולים לאומית המאשר שהתובעת פנתה למרפאה ובוצעו 12 טיפולים פסיכותרפיה CBT.

ביום 24.2.15 הועברה הבקשה לתגובת הנתבעת עד ליום 17.3.15. לפי מערכת נט המשפט, ההחלטה מיום 24.2.15 נצפתה על ידי ב"כ הנתבעת ביום 24.2.15 בשעה 10:30.

ביום 15.4.15 ניתנה החלטתי לפיה, לאחר עיון במסמכים החדשים ובהעדר תגובת המשיבה (הנתבעת) במועד, מונה הפסיכיאטר, ד"ר איגור ברש, כמומחה מטעם בית המשפט.

בקשה 10- בקשת הנתבעת לבטל את החלטתי מיום 15.4.15

ביום 22.4.15 הגישה הנתבעת בקשה לביטול החלטת המינוי, משום שלטענתה לא המציאה התובעת את הבקשה לב"כ הנתבעת.

בהבהרה אשר הגיש ב"כ הנתבעת, בהתאם להחלטתי מיום 24.4.15, אושר (בעקיפין) שהחלטתי מיום 24.2.15 התקבלה במשרדו. ב- 28.4.15 אפשרתי לנתבעת להגיש תגובתה לבקשה 8.

ביום 4.5.15 הגישה הנתבעת את תגובתה לבקשה שבנדון בה היא טוענת שיש לדחות את הבקשה שכן צורף חומר רפואי דל, התובעת עברה הפלה לפני התאונה ותקיפת החלטתי מיום 29.5.14 צריך שתיעשה ע"י בר"ע ולא ע"י בקשה לעיון חוזר. התובעת הגיבה לתשובת הנתבעת.

לאחר שעיינתי בבקשות 8 ו- 10, מצאתי שאין מקום לשנות את החלטתי מיום 15.4.15, למנות מומחה בתחום הפסיכיאטריה מהנימוקים הבאים:

ראשית, מהפן הפרוצדורלי- בהחלטתי מיום 24.2.15 קבעתי שעל הנתבעת להגיב לבקשה 8 עד ליום 17.3.15. על הנתבעת היה לקיים את ההחלטה במועד. גם אם נכונה טענתה שהבקשה לא הועברה אל הנתבעת, יכולה הייתה היא לקיים את ההחלטה במועד על ידי עיון והדפסת הבקשה מנט המשפט (מדובר בבקשה של 8 עמודים, כולל הנספחים) או פנייה לב"כ התובעת בבקשה שתעביר עותק הבקשה. לחילופין, היה על הנתבעת לפנות בבקשה מתאימה מבעוד מועד.

בכל מקרה, הנתבעת לא הייתה רשאית להתעלם מההחלטה ולא להגיש תגובה במועד.

גם לגופו של עניין, אני סבור שבמקרה זה נכון היה לעיין מחדש בהחלטה בעניין מינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה ולשנות את ההחלטה. המסמכים אשר צורפו ואשר לא היו בידי התובעת במועד הגשת התביעה, מהווים ראשית ראיה לנכות צמיתה, כנדרש על פי דין. יכול להיות שכפי שטוענת הנתבעת, מצבה של התובעת נגרם עקב הפלה שעברה לפני התאונה (אם הטענה הנכונה), אך נכון שאת מצבה הרפואי של התובעת והקשר הסיבתי לתאונה, יקבע פסיכיאטר. מובן שהנתבעת רשאית להעביר לפסיכיאטר כל חומר רפואי שבידיה.

לעניין הפנייה המאוחרת לפסיכיאטר, קובעת ההלכה שכאשר מדובר בטיפולים נפשיים, יש להביא בחשבון שלעיתים נמנעים הנפגעים מפנייה לטיפול בזמן, מחשש לסטיגמות וכו. ראו: "בנוסף, ככלל, יש לגלות רגישות רבה כשמדובר בטיפולים נפשיים בנוגע לטענה של איחור בפניה לקבלתם, כיוון שלא אחת נמנעים הסובלים מבעיות בתחום זה לפנות לקבלת טיפול אצל גורם טיפולי בתחום הנפשי מחשש לסטיגמות, מאי הכרת הנושא, דעות קדומות וכו'" [רע"א 3007/12 פלונית נגד הראל חברה לביטוח בע"מ, 30.5.12].