ת"א 57234-03-11 דריה אינג'ינירינג בע"מ נ' ALSTON INTERNATIONAL SAS ואח'

בפני בקשה לתיקון כתב תביעה שהוגש עוד בשנת 2011, בו התבקשו סעדים הצהרתיים כנגד המשיבות. כבר זה המקום לציין כי בסעיפים 31-32 לכתב ההגנה אשר הוגש על ידי המשיבות/הנתבעות, טענו הן כי בסעד ההצהרתי המבוקש לא יהיה כדי להביא את ההתדיינות לסיומה ויש לכלול את הסעד הכספי המתבקש.

לכך גם התייחס בית המשפט בישיבת קדם משפט אשר התקיימה בפניו ביום 23/6/15, שם צוין בין היתר כי לפי העדכון שנמסר עדיין דנים אנו בפרויקטים פוטנציאליים להבדיל מפרויקטים ממשיים, ולכן בשלב זה אין מקום לשנות מאופי התובענה שהינה לסעד הצהרתי לתובענה כספית.

בבקשה לתיקון כתב תביעה, בקשה אשר הוגשה לאחר שניסיון להשיג הסדר דיוני בעניין כשל, וראו גם פרוטוקול הדיון מיום 5/7/16, טוענת המבקשת כי רק בעקבות פרסום רשמי של משרד האוצר, שיצא לעיתונות ביום 1/6/16, הסתבר כי הפרויקט של הרכבת הקלה בירושלים למעשה התממש וניתן להוסיף את הסעד הכספי בהתאם (זאת להבדיל מהפרויקט הנוסף בקו עכו-כרמיאל-חיפה נצרת, לגביו תיוותר התובענה לסעד הצהרתי בלבד). המבקשת מפנות להלכות בעניין תיקון כתב תביעה וטוענת בין היתר כי מכיוון ומצויים אנו בשלב קדם משפט, טרם הוגשו תצהירים וטרם החל שלב הראיות, יש להיעתר לבקשה, שאף תואמת את ההלכות בדבר כפל הליכים (סעד הצהרתי לעומת סעד כספי).

המשיבות מתנגדות וטוענות כי אין מדובר בתיקון "טכני" כפי שמנסה המבקשת להציג את הדברים. המשיבות סוברות כי לא הייתה כל מניעה מלכלול סעד כספי כבר בראשית הדרך; המשיבות סוברות כי המבקשת לא הצביעה על כל אינטרס לגיטימי המזכה אותה בקבלת העמלות הנטענות. המשיבות מבקשות שהמבקשת תפרט בתצהיר מהו הקשר הנטען בין פעולותיה של המבקשת ביחס לזכיית סיטיפס בשנת 2002 ובין זכייתה של המשיבה 2 כקבלן משנה כעת; המשיבות מבקשות לחייב את המבקשת כבר כעת לפרט בתצהיר האם הפרויקט המצוין בפרסום נעשה בסיוע או במעורבות מצד המבקשת. המשיבות מציינות כי לאחר קבלת התצהיר, תותיר את שאלת התיקון להכרעת בית משפט. לחלופין מבקשות המשיבות לחקור את המצהיר על התצהיר שהוגש; לחלופי חילופין מבקשות המשיבות להגיש כתב הגנה מתוקן ככל שיותר התיקון המבוקש ולחייב את המבקשת בהוצאות.

המבקשת השיבה לתגובת המשיבות ולא צירפה תצהיר נוסף כפי שביקשו המשיבות.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, קובעת אני כי דין הבקשה להתקבל, בתנאים אותם אנקוב להלן.

כידוע, ניתן לתקן כתבי טענות בכל עת, וראו סעיף 92 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984. בית המשפט נוטה להיעתר לבקשות אלו ביד רחבה, אם שוכנע כי הדבר נחוץ לליבון המחלוקות ולהביא לחקר האמת. על השיקולים אותם שוקל בית המשפט בבקשות מסוג אלו, ראו רע"א 2203/07 אלי ארוך ואח' נ' כלל פיננסים ניהול בע"מ (13/8/07); רע"א 2345/98 סלים דנגור נ' חנוך ליבנה פד"י נ"ב (3)427. מקום שהתיקון המבוקש הינו הוספת עילת תביעה, בית המשפט אף ליברלי יותר, ראו ע"א 253/84 ספיר נ' ספיר, פד"י מ"ב (3) 14.

לא זו אף זו. הלכה נוהגת נוספת נוגעת לאי פיצול בין סעד הצהרתי לסעד כספי. ברע"א 7886/11 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' ביריאן (27/3/12) [פורסם בנבו] נקבע כדלקמן:

" סעד הצהרתי הוא סעד שבשיקול דעת. בבוא בית משפט לשקול אם ליתן סעד הצהרתי, עליו לבחון, בין היתר, האם יש בידי המבקש לעתור לסעד אופרטיבי. תשובה חיובית לשאלה זו משמעה, כי הסעד שהתבקש הוא סעד חלקי בלבד, ובית המשפט ייטה, בדרך כלל, שלא לתיתו...כדי שבית המשפט ייעתר לתביעה למתן סעד הצהרתי, על אף שהיא אינה ממצה את זכויותיו של התובע, על התובע להצביע על קיומו של אינטרס לגיטימי לפיצול הדיון ולהסתפקות בהצהרה בשלב זה... במקרה דנן מקובלת עליי טענת המבקש כי מדובר בתביעה כספית: בפתח המרצת הפתיחה התבקש בית המשפט ליתן פסק דין הצהרתי לפיו יוצהר, בין היתר, כי 'על המשיב להשיב לידי המבקש את כל הכספים ששילם בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהמועד בו שולמו בפועל...'

במקרה הנדון טוענת המבקשת כי כעת יכולה היא לכמת את הסעד הכספי בנוגע לפרויקט הרכבת הקלה בירושלים, דבר שלטענתה לא יכולה היתה לעשות במועד הגשת התובענה. אזכיר כי מלכתחילה בקשו המשיבות לעשות כן, ולכן לדידי מושתקות הן לטעון כעת כנגד התיקון המבוקש.