ת"א 57228-06-13 טאוב ואח' נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ ואח'

כללי:

1.עניינה של התובענה בעתירת התובעים לפסק-דין

הצהרתי לפיו המשכנתא הרובצת על זכויותיהם בדירת מגורים הנמצאת ברחוב האלון 220, הר אדר (להלן – הדירה), בטלה וכי התובעים אינם חייבים לנתבעת (להלן – הבנק) דבר בגין ההלוואות אותן נטלו התובעת והתובע – שהִנו בעלה המנוח (להלן – המנוח) ולביטול הליכי מימוש המשכנתא הננקטים במסגרת תיק ההוצאה לפועל שמספרו 03-10376-04-8, המתנהל בלשכת הוצאה לפועל בירושלים (להלן – תיק ההוצאה לפועל).

העובדות, הטענות וההליכים:

2. במרוצת השנים 2000-1995 התקשרו התובעים (להלן – הלווים) עם הבנק בארבעה הסכמי הלוואה, כמפורט להלן:

א. הלוואה מספר 89413/509 – על סך 500,000 ₪.

ב. הלוואה מספר 89112/738-6 – על סך 260,000 ₪.

ג. הלוואה מספר 89650/571-3 – על סך 40,000 ₪.

ד. הלוואה מספר 89691/236-3 – על סך 300,000 ₪.

(להלן – ההלוואות).

לשם הבטחת פירעון ההלוואות משכנו התובעים לטובת הבנק את מלוא זכויותיהם בדירה (להלן – המשכנתא). במעמד חתימת הסכמי ההלוואות עשו הלווים על-פי דרישת הבנק פוליסת "ביטוח חיים" בגין כל הלוואה והלוואה (להלן – הפוליסות). התובעת והמנוח חתמו על מסמכי פוליסת ביטוח חיים מסוג "ריזיקו" של אליהו חברת לביטוח בע"מ (להלן – חברת הביטוח) בסניף הבנק שבו התנהל חשבונם (להלן – הפוליסה). בתמצית, הפוליסה קבעה כי בקרות מקרה הביטוח, קרי: עם מותו של המבוטח בתקופת הביטוח, תשלם חברת הביטוח לבנק – המוטב על-פי הפוליסה, לשם זיכוי חשבון ההלוואה הרלוונטית, את "סכום הביטוח" כמשמעו בפוליסה, להלן.

3.בין הצדדים התנהלו הליכים משפטיים בקשר לסילוק ההלוואות שאין צורך להרחיב עליהם. אין חולק כי הלווים פיגרו בתשלומי הפירעון. במהלך שנת 2003 נקט הבנק כנגד הלווים הליכים למימוש המשכנתא, לאחר שהעמיד את מלוא יתרות ההלוואות לסילוק מיידי. בין היתר, מונה הנתבע 2 כונס נכסים בתיק ההוצאה לפועל על זכויות הלווים בדירה (להלן – כונס הנכסים). מנגד, הגישו הלווים כנגד הבנק תובענה על-דרך של המרצת פתיחה (ה"פ 3424/04) וטענו לעניין ההלוואות ודרכי מימוש המשכנתא. במהלך הדיון שם, הגיעו הצדדים להסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק-דין ביום 30.6.2005 (להלן – פסק-הדין) לפיו תימכר הדירה במסגרת תיק ההוצאה לפועל על-ידי כונס הנכסים; זאת, כאשר הלווים הודו במלוא החוב שצברו בגין אי פירעון ההלוואות.