ת"א 57151-02-15

ביום 24.02.2015 הגישו התובעות כתב תביעה כנגד הנתבע בעילה של הפרת זכויות הקניין הרוחני של התובעות.

העובדות לכאורה עליהן נשענת התובענה הינן שבמסגרת פשיטת יחידת קניין רוחני צפון של משטרת ישראל על עסקו של הנתבע בכפר מג'אר ביום 01.10.2014 נתפסו ברשותו מוצרים הנושאים סימנים זהים ו/או דומים עד כדי הטעיה לסימני המסחר של התובעות. לטענת התובעות, הנתבע החזיק ברשותו לצורכי מכר ו/או הפצה ו/או הצעה למכירה ו/או שיווק מוצרים מזויפים הנושאים את סימני המסחר של התובעת ו/או סימנים הדומים להם עד כדי הטעיה, שהינם סימני מסחר מהמפורסמים והמוכרים בעולם, בניגוד לדין ותוך גרימת נזקים לתובעות בהפרת זכויותיהן. ומכאן תביעתן.

3. המשיב הגיש בקשה למחיקת התובענה על הסף בעילה של חוסר סמכות מקומית לבית המשפט המחוזי בחיפה, שכן עסקו של הנתבע הוא במג'אר המצוי בסמכות המקומית של בית המשפט המחוזי בנצרת.

4. התובעות טענו בתגובתן כי לבית משפט זה סמכות מקומית בשל כך ש"המוצרים המזויפים נושא התביעה מיועדים להפצה ולשיווק בכל רחבי הארץ", ול"נוכח פעילותו העסקית של המשיב בקשר עם המוצרים המזויפים בכל רחבי הארץ."

5. תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א") קובעת את הסמכות המקומית בתביעות שעניינן אינו מקרקעין, וזה נוסחה:

"3.(א) תובענה שאינה כולה במקרקעין, תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אחד מאלה:

(1)מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;

(2)מקום יצירת ההתחייבות;

(3)המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;

(4)מקום המסירה של הנכס;

(5)מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים.

(א1)על אף האמור בתקנת משנה (א), היו לעסקו של התובע מספר סניפים, והיה אחד מהם בתחום השיפוט שבו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע, תוגש התובענה לבית משפט באותו תחום שיפוט.

6. מטרתה של הסמכות המקומית, על אף שנס ליחה בפסיקה, היא לווסת את העומס בית בתי המשפט השונים, וכן לקיים דיון בבית המשפט שלו הזיקות הגיאוגרפיות הרבות ביותר לסכסוך נשוא התביעה.

7. הנתבעים טענו כי המוצרים המזויפים לכאורה נתפסו בעסקו של הנתבע (ולטענת הנתבע, בעסק של אשתו) בכפר מג'אר, ומשכך מתקיימת החלופה הראשונה המנויה בתקנה 3(א)(1) לתקסד"א. זהו גם היה מקום מעשה המכירה ו/או ההפצה הנטענים (החלופה המנויה בתקנה 3(א)(5). בהתאם לאזורי הסמכות שנקבעו הכפר מג'אר מצוי בסמכות השיפוטית של בית המשפט במחוז נצרת, ולא במחוז חיפה כפי שנטען בסעיף 36 לכתב התביעה.