ת"א 57021-02-16 עמאש נ' עמאש ואח'

1.בפני בקשה לסילוק על הסף שהוגשה על ידי הנתבע מס' 1 (להלן "הנתבע").

2.התובע הגיש כנגד הנתבעים תביעה, במסגרתה עתר, בין היתר, להורות על סילוק ידו של הנתבע מדרך מעבר מצפון למגרש 4 בחלקה 96, גוש 10399, בג'סר אזרקא. התובע טען בכתב התביעה, כי הוא מחזיק ומשתמש במגרש 4 הנ"ל וכי על פי התכנית המאושרת החלה על המגרש הנ"ל קיימת זכות מעבר ברוחב של שני מטרים בגבול הצפוני של המגרש, המתחברת לדרך ציבורית. לטענתו, הנתבע הקים בחלקה 96 הנ"ל מבנה, אשר חוסם בחלקו את הדרך ומונע מהתובע לעשות שמוש בדרך המעבר.

3.הנתבע הגיש בקשה לסלק את התביעה על הסף, משני נימוקים. האחד - התובע כלל אינו בעלים או בעל זכויות במקרקעין. נטען, כי על מנת להיות בעל מעמד לצורך הגשת תביעה לסילוק יד, נדרש התובע לעמוד בתנאי מקדמי לפיו הוא בעל זכויות במקרקעין וכי תנאי זה אינו מתקיים. השני - חוסר ניקיון כפיים. נטען, כי אביו של התובע הגיש תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין כנגד הנתבע ויתר בעלי החלקה במסגרת תיק 35541-07-10 בבימ"ש לענייני משפחה בחיפה, במסגרתה ניתן פס"ד על בסיס תכנית חלוקה שנערכה על ידי מומחה מטעם בית המשפט. נטען, כי לאביו של התובע, שהינו הבעלים של המקרקעין, אין זכות מעבר ממגרשו של הנתבע וכי הגישה למגרש נשוא התביעה הינה מצד מזרח. נטען, כי התביעה הינה ניסיון לשנות את תכנית החלוקה על פי פסק הדין, המהווה מעשה בי - דין.

4.הבקשה הועברה לתגובת התובע, הנתבע בחר שלא להגיש תשובה לתגובה, אף שניתנה לו אפשרות לעשות כן, ומכאן החלטתי.

5.ההגנה המשפטית על חזקה במקרקעין מוסדרת בסעיפים 15 - 20 לחוק המקרקעין. מדובר בהגנה רחבה ומטרת ההסדר בחוק, היא לפרוס הגנה על המחזיק במקרקעין, בין שהוא בעלים של הקרקע, בין שהוא זכאי להחזיק בהם שלא בתור בעלים, ובין שהוא מחזיק בקרקע בחזקה בפועל, שלא מכוח זכות כלל.

הוראות חוק המקרקעין בנושא זה, נדונו בפסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 5518/98 יוסף נגד עוקשי, פ"ד נ"ה(3) 249. בית המשפט העליון הבהיר בפסק דינו הנ"ל, כי חוק המקרקעין מסדיר שלוש מערכות יחסים, מביניהן רלבנטית לענייננו, על פי תוכן כתב התביעה, ההגנה הקבועה בסעיף סעיף 16 לחוק, אשר נותן עדיפות לבעל הזכות להחזיק על פני מסיג הגבול ומקנה לו זכות תביעה בערכאות לסילוק ידו של הפולש. בתביעה זו על התובע להוכיח הן את זכותו שלו להחזיק בקרקע והן את היעדר זכותו של הנתבע להחזיק בה. בהוכחת תנאים מצטברים אלה תלויה הצלחת התביעה (ע"א 422/75 מזעקי נגד חדד, בעמ' 528).

אעיר, כי התובע לא הגדיר במפורש בכתב התביעה על איזו הוראת חוק הוא מסתמך לצורך ביסוס עילת התביעה, אולם ניתן להבין זאת מהעובדות בכתב התביעה, כמו גם מן האמור בתגובה לבקשה לסילוק על הסף.

בניגוד לטענת הנתבע, על פי החלופה בסעיף 16 לחוק המקרקעין, אין התובע צריך להוכיח זכות במקרקעין, כגון בעלות, אלא די לו שיראה כי הוא זכאי להחזיק במקרקעין או לעשות בהם שמוש. בענייננו, התובע הבהיר בתגובתו, ועניין זה עולה אף מהבקשה לסילוק על הסף, כי אביו הוא הבעלים של המקרקעין (מגרש 4) וכי התובע בנה את ביתו במקרקעין מכח זכויותיו של אביו. ככל שבכל זאת קיימת מחלוקת עובדתית בעניין, הרי שיהא צורך לבררה בראיות בהמשך ואין מקום לסלק את התביעה בשלב זה.

יתירה מזאת, התובע בקש לבסס תביעתו גם על עוולה של הסגת גבול, מכח דיני הנזיקין ולא מצאתי נימוק לסלק את התביעה מכח עילה זו, כבר בשלב זה.