ת"א 57019-04-13

עניינה של החלטה זו בשתי בקשות שהוגשו על ידי הנתבעים: האחת, בקשה לסילוק על הסף של התובענה ככל שהוגשה נגד נתבעת 3. והשנייה, בקשה להורות לתובעת להשיב על שתי שאלות הכלולות בשאלון שנשלח אליה מטעם הנתבעים.

בקשה לסילוק על הסף:

הנתבעים הגישו בקשה לסילוק על הסף של התביעה ככל שהוגשה נגד נתבעת 3, גב' לסלי זאוברמן. הנתבעים טוענים, כי לנתבעת 3 אין כל קשר עסקי עם נתבעת 1, שהיא שותפות; כי היא אינה בעלת תפקיד או חלק מהשותפות; וכי הקשר היחיד שלה לנתבעים היא העובדה כי היא נשואה לנתבע 4. בהתאם לכך טוענים הנתבעים, כי יש לסלק את התובענה כנגד נתבעת 3 על הסף. לכך מוסיפים הנתבעים, כי הותרת התביעה נגד נתבעת 3 שלא לצורך, פוגמת בדירוג האשראי שלה, ומקשה עליה בקבלת אשראי.

התובעת לעומת זאת טוענת, כי נתבעת 3 היא אחת מבעלי השותפות שהיא נתבעת 1. לכן, לשיטת התובעת, אין עילה למחוק את התביעה שהוגשה נגדה על הסף. התובעת מנסה ללמוד על האמור ממסמכים של רשות המיסים שצורפו לכתב התביעה בהם מופיע שמה של נתבעת 3. לטענת התובעת, לאחר שקבילה מהנתבעים מסמכים שנועדו לשכנע את התובעת כי לנתבעת 3 אין קשר לשותפות, פנתה התובעת לנתבעים בבקשה לקבלת הבהרות, ואולם "הנתבעים סירבו ליתן הסברים כלשהם ולהשיב על שאלות התובעת ומכאן הודיע ב"כ התובעת לב"כ הנתבעים כי נוכח אי רצון הנתבעים ליתן הסברים – עמדת התובעת בדבר כך כי הנתבעת 3 בעלת דין נכונה וראויה לא השתנתה" (סעיף 3 ל"תגובת לבקשת הנתבעים לסילוק התביעה כנגד הנתבעת מס' 3 על הסף").

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי כי אין בידי להיעתר לבקשת הנתבעים להורות על מחיקת התביעה כנגד נתבעת 3. אפרט.

עיון בכתב התביעה מעלה, שהתובעת טוענת כי נתבעים 2-4 "הינם השותפים בנתבעת 1, מנהלים אותה בפועל ומעורבים באופן אישי בביצוע ההפרות נשוא כתב תביעה זה" (סעיף 22 לכתב התביעה). בכתב ההגנה השיבו הנתבעים כי נתבעת 3 "אינה שותפה בנתבעת 1 ואינה מעורבת בפעילותה ו/או בניהולה בכל דרך שהיא". כן הוסיפו הנתבעים, כי נתבעת 3 מופיעה ברישום במס הכנסה עליו מתבססת התובעת היות והיא רעייתו של נתבע 4, ומשכך שותפה עימו בתיק מס ההכנסה, אך אין זה מצביע על שותפותה בנתבעת 1. עוד מפנים הנתבעים לכך שברישום המע"מ, אותו צירפה התובעת, מופיעים כבעלי זכויות בנתבעת 1 רק נתבעים 2 ו-4.

בדיון מיום 15.6.16 הודיע ב"כ הנתבעים כי העביר לב"כ התובעת אישור מרואה החשבון של נתבעת 1 כי השותפות היא בבעלות נתבעים 2 ו-4 בלבד, וכי אין שום ראיה שקושרת את נתבעת 3 לנתבעת 1. בתגובה השיב ב"כ הנתבעים, כי מחיקתה של נתבעת 3 תישקל על ידי התובעת. בסופו של יום, התובעת לא מצאה לנכון למחוק את נתבעת 3 מההליך.

ההלכה קובעת כי סעד של סילוק על הסף יינתן אך במקרים יוצאי דופן בלבד, במקרים בהם בירור התובענה לגופה, לא יעניק לתובע את הסעד המבוקש (רע"א 1635/13 משהב"ט נ' אדלר (פורסם בנבו, 12.3.17). במקרה שלפניי, מצאתי כי דין הבקשה להידחות. אמנם טענות הנתבעים מעלות ספק של ממש באשר לקיומו קשר בין נתבעת 3 לנתבעת 1, מלבד קשר הנישואין בין נתבעת 3 לנתבע 4. ואולם, מקום שהתובעת ממשיכה לטעון לקיומו של קשר כאמור, ובפרט לקיומו של קשר כאמור נכון למועד האירועים שמקימים לה לטענתה את הזכות לפיצוי מהנתבעים, אין בידי להיעתר למבוקש בשלב דיוני זה. בדונו בבקשה למחיקה על הסף, אין בית המשפט נדרש לשאלות ראייתיות, אלא לשאלה, האם במידה ויעלה בידו של התובע להוכיח את הנטען על ידו בכתב התביעה, הוא יהיה זכאי לסעד המבוקש על ידו (ראו למשל ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרוייקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ, ס' י"ב לפסק דינו של כב' השופט א' רובינשטיין (פורסם בנבו)(14.12.06)). במקרה הנדון, באם התובעת תוכיח קיומו של קשר בין נתבעת 3 לנתבעת 1 כטענתה, היא תוכל להיפרע ממנה, ככל שתוכח חבותה של נתבעת 1. יוצא אפוא, כי אין זה מסוג המקרים המתאימים להליך של סילוק על הסף.

בשולי הדברים, אעיר שלוש הערות: האחת, מדברי ב"כ התובעת עולה, שאם הנתבעים ימסרו הסברים אשר יניחו את דעת ב"כ התובעת, הם ייענו לבקשת נתבעת 3. מוצע על כן, שהצדדים יבוא בדברים במטרה להגדיר את ההסברים אותם מבקשת התובעת, ונתבעת 3 תספקם. השנייה, לנוכח טענת נתבעת 3 בדבר הנזקים הנגרמים לה כתוצאה מהיות התביעה תלויה ועומדת נגדה, וככל שהדבר אפשרי ויש בו תועלת, יש מקום לשקול אפשרות שהצדדים יגיעו להסדר בגדרו התביעה נגד נתבעת 3 תימחק, ובמקביל הנתבעת 3 תקבל על עצמה לשמש ערבה לכל חיוב כספי שיינתן נגד נתבעים 1, 2, ו-4, אם יינתן. ושלישית, אין להוציא מכלל אפשרות שאם יתברר בסיומו של ההליך כי אכן אין עילת תביעה נגד נתבעת 3, בית המשפט ישקול השתת הוצאות על התובעת.