ת"א 56922-06-16 חוגיראת נ' סואעד

בפני בקשת המבקשת, היא התובעת, למתן צו עשה אשר יורה למשיבה להשיב לה את החזקה ברכב מסוג סקודה, מ.ר. 3861267 (להלן: "הרכב") אשר לטענת המבקשת נרכש על ידה ונגנב ממנה ע"י המשיבה, ביום 16.6.16.

המשיבה הגישה תגובתה לבקשה, בה ציינה כי הרכב אכן מוחזק על ידה, אולם זאת מכוח רכישתה אותו לפני כשנתיים ממר אחמד עבדאללה (אביה של מי שהיתה רשומה כבעלת הרכב, גב' איימן עבדאללה). המשיבה הוסיפה כי לא גנבה את הרכב מהמבקשת, שכלל אינה מוכרת לה, וכי בשום שלב הרכב לא יצא מחזקתה, ומשכך גם לא יכלה לקחתו מידי המבקשת. המשיבה ציינה בתגובתה כי היא מחזיקה בידה רשיון רכב תקף ומקורי, וכן כי ערכה ביטוח עבור השימוש ברכב, ולפיכך אין כל בסיס לטענת המבקשת בבקשתה.

לאחר שב"כ המשיבה עמד על חקירת המבקשת (שלא התיצבה לדיון הראשון לטענתה בשל פטירת חמה), התקיים דיון (בו נרשם פרוטוקול בכתב יד בשל שביתת עובדי ביהמ"ש), אשר בסיומו (ולמעשה גם בדיון הראשון) הסכים ב"כ התובע לוותר על הסעד המבוקש בבקשה, ולהסתפק בסעד פחות אשר יורה על מניעה לבצע דיספוזיציה כלשהי ברכב או במרשם הבעלות בו, וזאת עד לסיום ההליך.

בדיון שהתקיים בפני, ואשר בו נחקרו בקצרה המבקשת והמשיבה עלה כי שתיהן לא מסרו מידע מלא בתצהיריהן, וכי רב הנסתר על הנגלה, באשר לעסקאות הנוגדות שנעשו ביחס לרכב. עם זאת אציין את הדברים הבאים הרלבנטיים לשאלה האם יש לדחות כליל את הבקשה (כטענת ב"כ המשיבה) או שמא יש לתת סעד חלקי, שונה מזה שהתבקש, על מנת להבטיח כי הרכב לא יצא מידי המשיבה ולא יעשה שינוי נוסף ברישום הבעלות, עד לסיום ההליך:

1. עדות המבקשת היתה לא מהימנה וברור לי כי היא משמשת בענין "פיון" של גורמים אחרים (ככל הנראה בעלה שישב באולם). למבקשת אין רשיון נהיגה והיא לא ידעה למסור פרט כלשהו ביחס לרכב, ואפילו מועד הרכישה הנטען על ידה אינו תואם את האמור בבקשה ובמסמך העברת הבעלות שעליו היא סמכה את בקשתה. בעוד שהמסמך מעיד על העברת בעלות ב-16.6.16, הרי שהמבקשת חזרה על כך שהעסקה בוצעה ביום 26 לחודש יוני (זאת לאחר שבתחילת עדותה טענה כי הדבר נעשה בכלל בחודש יולי, דבר שאינו הגיוני בעליל....).

נסיון ב"כ המבקשת לטעון כי מדובר בטעות חסרת משמעות נדחה על ידי, שכן המבקשת חזרה מספר פעמים על התאריך "26" (בין אם בחודש יוני או בחודש יולי) והדבר מעיד, יותר מכל על כך ששיננה תאריך (שגוי!), ואין לה כל מושג אמיתי ביחס לעסקה הנטענת לרכישת הרכב.

2. מאחר ולמבקשת אין רשיון נהיגה, היא מעולם לא נהגה ברכב, וככל הנראה גם לא נסעה בו, וטענתה כי הרכב נגנב מחזקתה אינו נשמע סביר, מקום בו טענה כי הוא נגנב מקום חנייתי ליד משרד ב"כ....

3. ככל שהמבקשת אכן רכשה את הרכב, כעולה ממסמך העברת בעלות הנחזה להיות חתום על ידי הבעלים הרשום, גב' אימאן עבדאללה (להלן: "אימאן"), הרי שהדבר נעשה על סמך מסמכים בלבד, מבלי שהחזקה ברכב עברה לידי המבקשת בשלב כלשהו.

על פני הדברים נראה לי שניתן לקבוע לצורך הדיון בבקשה כי המבקשת לא החזיקה בשום שלב ברכב (ולפיכך הוא לא נגנב ממנה), והוא עומד, נכון לעת הזו, ליד ביתה של המשיבה כשהוא נעול (לרבות נעילת ההגה והגיר במנעול נוסף).