ת"א 56897-06-14 חיים לוי נ' עירית אופקים

בפני בקשת הנתבעת לסלק את תביעת התובע על הסף – לאחר שהדיון בה הוחזר אלי לפי החלטת כב' הנשיא יוסף אלון בבקשת רשות ערעור על החלטתי מיום 11.1.15 - מחמת מספר נימוקים:

1. העדר סמכות/העדר עילה – הנתבעת טוענת כי את השגותיו בעניין הארנונה שהוטלה עליו על הנתבע להביא כהשגה/ערר/תביעה בבית המשפט לעניינים מנהליים אך לא בבית משפט זה. כי תביעתו לתשלום סך של 50,000 ₪ נובעת מטענתו כי חוייב בארנונה שלא כדין (תביעת השבה למעשה) ולא משום טענה אחרת המגבשת עילת תביעה בבית משפט זה. לטענתה אף כי כב' הנשיא הכריע בעניין הסמכות העניינית, לא ניתנה על ידו הכרעה ברורה בעניין העילה ועלי להכריע בכך.

2. התיישנות – מדובר בתביעה שהתיישנה שכן הארנונה בה דנים הינה עד שנת 2006.

3. הנתבעת הוסיפה וטענה בכתב ההגנה (שהוגש לאחר מתן החלטתי הקודמת) כי בנוסף לשתי העילות הקודמות יש לסלק התובענה גם בשל מעשה בית דין – התובע תבע אותה 3 פעמים בגין אותה עילה והוא מנוע מלתבוע אותה כעת בפעם הרביעית.

4. בכתב ההגנה נטענה טענה נוספת והיא - כי התביעה לא הוגשה לפי התקנות הדנות בתביעה בסדר דין מהיר.

אדון בכל הטענות כסדרן אף כי לא הועלו בצורה מסודרת ובמקשה אחת.

5.באשר לטענה הראשונה – דומה כי כב' הנשיא נתן דעתו עליה ודחה אותה, הן מפאת העובדה כי לבית משפט זה יש סמכות לדון בתביעה והן מפאת העובדה כי היא מגלה עילה. אצטט מהחלטתו: "לא מצאתי להבחין לעניין זה בין תביעה כספית להשבה ובין תביעה כספית לפיצוי". כן החליט כי "שעה שהסעד הנעתר הוא כספי כי אז בחינת החלטת הרשות היא "אגבית"". דהיינו, מדובר בעתירה לסעד כספי ועל כן רק כבדרך אגב (תקיפה עקיפה) תידון החלטת הרשות בדבר הארנונה.

אף הנתבעת עצמה טוענת כי מדובר בשתי טענות שהאחת היא תמונת מראה של האחרת.

6.אצטט מפסק הדין שכב' הנשיא אזכר (רעא 3879/05 עיריית חדרה ואח' נגד חג'ג' אמריקה ישראל בע"מ ):

"משעסקינן בסעד כספי, שאזי עומדת על מכונה הלכת רע"א 483/88 מפעלים פטרוכימיים נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(3) 812 (השופט – כתארו אז – ש' לוין), וכדברי בית המשפט שם, כי המבחן היחיד הקובע הוא מבחן הסעד "ואין נפקא מינה לדינא, אם עילתה של התובענה נולדה בתחום המשפט המינהלי, שגם במקרה זה אין מדובר אלא ב'תביעה אזרחית', שהסמכות לדון בה נקבעת לפי סכום התביעה ומי שתובע כסף אין לומר עליו שתביעתו היא 'כיסוי' לדבר אחר".

7.ובאשר לסמכות העניינית - גם הנתבעת לא חולקת על כך כי כב' הנשיא החליט שלבית משפט זה סמכות לדון בתובענה.

8.באשר לטענת ההתיישנות וטענת מעשה בי-דין בהן לא דנתי בהחלטתי הקודמת – הנתבעת טוענת כי התובע הגיש 3 תביעות קודמות נגדה בגין הנזק שנגרם לו בגין חיובי הארנונה, כך שנוצר בעניין זה מעשה בי-דין. כן טוענת הנתבעת כי מדובר בארנונה לתקופה שהתיישנה. בעניין זה טוען התובע כי לגבי התביעות הקודמות, מדובר בניסיון לזריית חול בעיני בית המשפט, שכן "עקב תרגיל שעשתה הנתבעת" לא התבררה שום טענה בבית המשפט. ולעניין ההתיישנות טוען התובע כי אכן הארנונה בה מדובר מתייחסת לשנים שהתביעה לגביהן התיישנה אולם התובע אינו תובע את העיריה, לדבריו, להשבת ארנונה אלא בגין אי קיום החלטות ועדה.

9.בחנתי את התביעות הקודמות שהוגשו על ידי התובע, המוזכרות על ידי הנתבעת.

10.לעניין התביעה הראשונה, בתיק ת"ק 561/09 - צורף רק כתב התביעה ואין לדעת מה עלה בגורלה.

11.לעניין התביעה השניה – בתיק 2751/09 – תביעה זו נמחקה בהסכמה ועל כן לא נוצר מעשה בית דין.

12.לעניין התביעה השלישית – בתיק 24006-09-11 - בתביעה זו נתבעה הנתבעת בגין הפעולות הבאות: עיקול רכבו של התובע בהוצאה לפועל , עיקול חשבון הבנק שלו, אי מתן תגובה ללשכת ההוצאה לפועל בבקשה שהגיש התובע, הודעה מאוחרת (בתאריך 13.9.05) על שיקים שחזרו שנה ואף שנתיים קודם לכן, פירעון של כמה שיקים בסדרה בבת אחת במקום חודש בחדשו, פתיחת תיק הוצל"פ לגבי שיק שלגביו נאמר לתובע כי הוסדר.

13.אם כן התביעה השלישית היא תביעה שהוגשה בגין פעולות קונקרטיות שנקטה הנתבעת נגד הנתבע. פעולות אלה אינן מוזכרות בתביעה זו והיא אינה עוסקת בהן.