ת"א 56879-12-16 כילאני נ' ברור

בפני בקשת הנתבע לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד ביום 5.1.17, בגדרה התקבלה בקשת התובע למתן סעד עשה זמני, אשר יורה לנתבע להשיב לתובע סוסה שלפי הטענה הוא בעליה. ההחלטה ניתנה לאחר שהנתבע לא התייצב לדיון שנקבע בבקשה לסעד זמני.

אין חולק כי הנתבע ידע על הדיון האמור, כפי שעולה מבקשתו, אך בחר שלא להתייצב לדיון וזאת לאחר שבקשה שהגיש לדחיית הדיון – נדחתה. נימוקים של ממש להתנהלות זו אינם בנמצא ומכל מקום לא פורטו בתצהיר הנתבע שצורף לפי החלטה קודמת שניתנה.

מסלול הביטול הרלוונטי לענייננו איננו ביטול מחמת הצדק אלא עפ"י שיקול-הדעת הנתון לבית המשפט. השיקולים המנחים לעניין זה הן סיבת אי-ההתייצבות מצד המבקש וקיומם של סיכוי הגנה לגופם של דברים.

אשר לשיקול הראשון; ההתנהלות הדיונית של הנתבע הינה פסולה, משבחר לעשות דין לעצמו ולא להתייצב לדיון שנקבע בעניינו. ברי כי טענת הנתבע לפיה אין הסוסה מצויה בידו, איננה יכולה להוות עילה לאי-התייצבות לדיון בבית המשפט.

מנגד, וחרף הפסול הממשי בהתנהלות הנתבע, יש לתת את הדעת לקיומן של טענות הגנה אפשריות העומדות לו, הוא השיקול הדומיננטי בבוא בית המשפט להכריע בבקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד. לטענת הנתבע בתצהירו, הסוסה המדוברת איננה בידו כאשר לפי הנטען היא הושבה על-ידו לאדם אשר מסר אותה לידיו מלכתחילה. ברי כי לא ניתן לבחון טענות עובדתיות אלו ללא דיון לגופם של דברים, וככל שיש בהן ממש הרי שהן שוקלות אל מול הבקשה לצו זמני. אף בהיבט פרקטי, מאחר שהצו שניתן הוא צו עשה המורה על השבת דבר, ומאחר שהנתבע טוען עובדתית כי הדבר איננו בידו או בשליטתו, הרי שהכף נוטה לבירור לגופם של דברים.

נוכח האמור, וחרף הפסול שבהתנהלות הנתבע, אני מורה על ביטול ההחלטה שניתנה במעמד צד אחד.

אני קובעת דיון בבקשה לצו זמני ליום 5.2.17 בשעה 14:30.

התצהיר שצורף מטעם הנתבע לבקשת הביטול, יהווה אף תצהיר בתשובה לבקשה למתן צו זמני.